עריכת הדף "שבת"

==שלוש דרגות בשמירת שבת ==

א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת לבושי הנפש: מעשה - לא לעשות מלאכות חול; דיבור - לא לדבר על מלאכות חול, “לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר”; מחשבה - לא להרהר על מלאכות חול, “מצוה3 שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה”. 

אך יש הבדל בתוקף ההלכתי של השלושה: 

איסור עשיית מלאכות במעשה הוא מדין התורה; איסור דיבור על מלאכות חול הוא מגזירת החכמים; אי מחשבה על מלאכות חול היא ממדת חסידות ולפנים משורת הדין, אבל מן הדין “מותר להרהר בעסקיו .. לעשות מלאכות גמורות אחר השבת”. 

מסופר בתלמוד4 על חסיד שטייל בכרמו בשבת, ומצא פרצה בגדר וחשב לתקנה במוצאי-שבת, לאחר-מכן הרהר בלבו ואמר: “הואיל ובשבת הרהרתי לעשות מלאכה - לא אעשה את אותה מלאכה, ואשאיר את הפרצה בגדר לעולם” [ועשה לו הקב”ה נס וצמח לו באותה פרצה עץ (צלף) ו”ממנה התפרנס כל ימיו”!] - כי הרהור על מלאכות חול מותר מן-הדין ורק מ”מדת חסידות” אין להרהר במלאכות חול בשבת. 

==סיבת שלוש הדרגות==

ב. הסיבה לאיסורי שבת היא בגלל שהקב”ה נח ולא עבד בשבת, ככתוב “ושמרו בני ישראל את השבת .. כי ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש”, 

הקב”ה יצר את הבריאה בדיבור - “בדבר6 ה’ שמים נעשו”, ומבואר בספר התניא קדישא7 שגם במחשבתו ברא הקב”ה, אלא שממחשבתו נבראו עולמות רוחניים נסתרים [כשם שהמחשבה גנוזה ומוסתרת], ומדבורו נבראו עולמות ויצורים גשמיים. 

ובבוא היום השביעי - הקב”ה שבת מלעשות הן בכוח הדיבור והן בכוח המחשבה. 

אך בקשר לשמירת השבת של היהודי יש הבדל בין שביתתו במעשה, בדיבור ובמחשבה: 

מדין התורה עליו לשבות רק במעשה ולא בדיבור ובמחשבה - כיוון שאיסור השבת הוא ליצור ולעשות פעולה, ואדם יכול ליצור רק במעשהו ולא בדיבורו או במחשבתו. 

מגזירת חכמים אסור גם לדבר על מלאכות חול, ולמרות שדיבור האדם אינו יוצר ועושה כדיבורו של הקב”ה? - שהרי הקב”ה יצר את העולם בדיבור, וכתוב “שבת לה’” - שבות כה’, מה הקב”ה שבת ממאמר. אף את שבות ממאמר”. 

אבל לחשוב ולהרהר על עשיית מלאכה מותר מדין החכמים (למרות שהקב”ה ברא גם במחשבה?), כי יש הבדל בין דיבור האדם למחשבתו: 

אותיות הדיבור הם גשמיות (הבל גשמי, תנועת שפתים, מיתרי גרון וכו’) ויש להם קירבה ושייכות ל”עולם המעשה”: ביכולת הדיבור להכריח מעשה, בציווי למשהו שיעשה מעשה, ואם-כן המעשה הוא המשך מכוח הדיבור וחלק ממנו - לכן גזרו חכמים שאדם לא ידבר בשבת על מלאכות חול, שכן יש איזה דמיון וצד-שווה בין דיבור האדם לדיבורו של הקב”ה; 

אבל חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב”ה שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה’, הוא שובת גם ממחשבתו. 

==שלוש רמות בעבודת ה’== 

ג. שלוש רמות בעבודת ה’ של היהודי ודבקותו בבורא - והם המשליכים על שלוש הדרגות בשמירת השבת: 

1) יש מי שעובד את ה’ רק בחיצוניותו ולא מעומק לבו ומחשבתו, והוא שומר מצוות רק את הדברים המוכרחים, וגם בשבת הוא מקיים את ציווי התורה עצמה לשמור שבת במעשה, שכן המעשה היה האקט החיצוני של שביתת הבורא. ו”מדה כנגד מדה” יהודי זה זוכה לדבוק רק בחיצוניות כוחות הקדושה האלוקיים. 

2) יש מי שעובד את ה’ בפנימיות ועומק לבו ומוחו, מתוך להט אהבת ה’ ויראתו, ברצון ותענוג פנימי, לכן הוא מקבל על-עצמו חומרות מה שלא ציותה התורה, וגם בשבת הוא שומר גם על גזירת חכמים שלא לדבר על מלאכות חול למרות שמדין התורה הדבר אינו אסור. ו”מדה כנגד מדה” יהודי זה זוכה לדבוק בפנימיות כוחות הקדושה האלוקיים10. 

3) חסיד המבטל את ישותו לחלוטין, ו”כל מציאותו הוא רק לגרום נחת-רוח לבוראו, ואינו מציאות לעצמו כלל”, והוא מקיים גם דברים שאינם חובה בכלל, “לפנים משורת הדין”, וגם בשבת הוא נזהר גם ממחשבה בעניני חול כמו שהקב”ה שבת גם ממחשבה. ו”מדה כנגד מדה” הוא זוכה שכל מציאותו, גם מחשבתו, תהיה דבוקה בשלמות ובתכלית בהקב”ה.
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=יום שבת קודש|אחר=מסכת בש"ס|ראו=[[מסכת שבת]]}}
+==שלוש דרגות בשמירת שבת ==
-[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות שבת]]
-[[קובץ:קידוש שבת.png|ממוזער|קידוש]]
+א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת לבושי הנפש: מעשה - לא לעשות מלאכות חול; דיבור - לא לדבר על מלאכות חול, “לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר”; מחשבה - לא להרהר על מלאכות חול, “מצוה3 שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה”.
-[[קובץ:מוצרים לשולחן שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצרים לשולחן שבת]]
-'''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה.
+אך יש הבדל בתוקף ההלכתי של השלושה:
-טעם המצווה על פי [[תורת הנגלה]] הוא מכיון שעל [[הקב"ה]] נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[תורה]] {{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}.
+איסור עשיית מלאכות במעשה הוא מדין התורה; איסור דיבור על מלאכות חול הוא מגזירת החכמים; אי מחשבה על מלאכות חול היא ממדת חסידות ולפנים משורת הדין, אבל מן הדין “מותר להרהר בעסקיו .. לעשות מלאכות גמורות אחר השבת”.
-ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא [[אותיות]] "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם.
+מסופר בתלמוד4 על חסיד שטייל בכרמו בשבת, ומצא פרצה בגדר וחשב לתקנה במוצאי-שבת, לאחר-מכן הרהר בלבו ואמר: “הואיל ובשבת הרהרתי לעשות מלאכה - לא אעשה את אותה מלאכה, ואשאיר את הפרצה בגדר לעולם” [ועשה לו הקב”ה נס וצמח לו באותה פרצה עץ (צלף) ו”ממנה התפרנס כל ימיו”!] - כי הרהור על מלאכות חול מותר מן-הדין ורק מ”מדת חסידות” אין להרהר במלאכות חול בשבת.
-מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]].
+==סיבת שלוש הדרגות==
-==בתורת החסידות ==
+ב. הסיבה לאיסורי שבת היא בגלל שהקב”ה נח ולא עבד בשבת, ככתוב “ושמרו בני ישראל את השבת .. כי ששת ימים עשה ה’ את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש”,
-מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת.
-חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"
-===מהות הל"ט מלאכות===
-טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.
-בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.
+הקב”ה יצר את הבריאה בדיבור - “בדבר6 ה’ שמים נעשו”, ומבואר בספר התניא קדישא7 שגם במחשבתו ברא הקב”ה, אלא שממחשבתו נבראו עולמות רוחניים נסתרים [כשם שהמחשבה גנוזה ומוסתרת], ומדבורו נבראו עולמות ויצורים גשמיים.
-בירור זה, הוא בירור של ה[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], שצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.
+ובבוא היום השביעי - הקב”ה שבת מלעשות הן בכוח הדיבור והן בכוח המחשבה.
-===האיסור לעשותן בשבת===
+אך בקשר לשמירת השבת של היהודי יש הבדל בין שביתתו במעשה, בדיבור ובמחשבה:
-מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".
-עבודת ימות החול היא בבחינת [[מים נוקבין]] ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת [[מים דכורין]].
+מדין התורה עליו לשבות רק במעשה ולא בדיבור ובמחשבה - כיוון שאיסור השבת הוא ליצור ולעשות פעולה, ואדם יכול ליצור רק במעשהו ולא בדיבורו או במחשבתו.
-==שלוש דרגות בשמירת שבת ==
+מגזירת חכמים אסור גם לדבר על מלאכות חול, ולמרות שדיבור האדם אינו יוצר ועושה כדיבורו של הקב”ה? - שהרי הקב”ה יצר את העולם בדיבור, וכתוב “שבת לה’” - שבות כה’, מה הקב”ה שבת ממאמר. אף את שבות ממאמר”.
+אבל לחשוב ולהרהר על עשיית מלאכה מותר מדין החכמים (למרות שהקב”ה ברא גם במחשבה?), כי יש הבדל בין דיבור האדם למחשבתו:
+אותיות הדיבור הם גשמיות (הבל גשמי, תנועת שפתים, מיתרי גרון וכו’) ויש להם קירבה ושייכות ל”עולם המעשה”: ביכולת הדיבור להכריח מעשה, בציווי למשהו שיעשה מעשה, ואם-כן המעשה הוא המשך מכוח הדיבור וחלק ממנו - לכן גזרו חכמים שאדם לא ידבר בשבת על מלאכות חול, שכן יש איזה דמיון וצד-שווה בין דיבור האדם לדיבורו של הקב”ה;
+אבל חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב”ה שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה’, הוא שובת גם ממחשבתו.
-א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר}}; [[מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה}}.
+==שלוש רמות בעבודת ה’==
-חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו.
+ג. שלוש רמות בעבודת ה’ של היהודי ודבקותו בבורא - והם המשליכים על שלוש הדרגות בשמירת השבת:
-== ראו גם ==
+) יש מי שעובד את ה’ רק בחיצוניותו ולא מעומק לבו ומחשבתו, והוא שומר מצוות רק את הדברים המוכרחים, וגם בשבת הוא מקיים את ציווי התורה עצמה לשמור שבת במעשה, שכן המעשה היה האקט החיצוני של שביתת הבורא. ו”מדה כנגד מדה” יהודי זה זוכה לדבוק רק בחיצוניות כוחות הקדושה האלוקיים.
-* [[שבת מברכים]]
-* [[שבת עילאה]]
-==קישורים חיצוניים==
+) יש מי שעובד את ה’ בפנימיות ועומק לבו ומוחו, מתוך להט אהבת ה’ ויראתו, ברצון ותענוג פנימי, לכן הוא מקבל על-עצמו חומרות מה שלא ציותה התורה, וגם בשבת הוא שומר גם על גזירת חכמים שלא לדבר על מלאכות חול למרות שמדין התורה הדבר אינו אסור. ו”מדה כנגד מדה” יהודי זה זוכה לדבוק בפנימיות כוחות הקדושה האלוקיים10.
-*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_14.html בשבת לומדים רק חסידות או גם 'נגלה'? • סוגיה מעניינת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-*משה שילת, '''[http://www.shturem.net/images/news/49007_news_03042011_5890.pdf יחידת לימוד בנושא שבת]''', בהוצאת [[מכון מעיינותיך]] בשיתוף משרד החינוך {{שטורעם}}
-*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_48.html האם ניתן לשחק בטניס בשבת? כך הגיב הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-{{שבת}}
+) חסיד המבטל את ישותו לחלוטין, ו”כל מציאותו הוא רק לגרום נחת-רוח לבוראו, ואינו מציאות לעצמו כלל”, והוא מקיים גם דברים שאינם חובה בכלל, “לפנים משורת הדין”, וגם בשבת הוא נזהר גם ממחשבה בעניני חול כמו שהקב”ה שבת גם ממחשבה. ו”מדה כנגד מדה” הוא זוכה שכל מציאותו, גם מחשבתו, תהיה דבוקה בשלמות ובתכלית בהקב”ה.
-{{חגים ומועדים}}
-[[קטגוריה:שבת|*]]
-[[קטגוריה:חגים וזמנים]]