עריכת הדף "שבע מלכין קדמאין"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''שבע מלכין קדמאין''' הם שבע המלכים הקדומים, מלכי [[אדום]] שמלכו לפני תחילתה של מלכות ישראל, המנויים ב[[פרשת וישלח]], ועליהם נאמר "וימלוך . . וימת". תורת הקבלה מבארת כי שרשם של שבע מלכים אלו ב"[[סדר ההשתלשלות]]" של בריאת העולמות, הוא ב[[שבעת המידות]] ([[ז' תחתונות]]) של [[עולם התוהו]], שנפלו ונשברו ב[[שבירת הכלים]]. על כך נאמר "וימלוך . . וימת" - המיתה רומזת לנפילתם בשבירת הכלים.
'''שבע מלכין קדמאין''' הם שבע המלכים הקדומים, מלכי [אדום]], שנמנו בבראשית לו, לא-לט. מבואר בקבלה כי ענין שבע מלכים אלו ב"[סדר ההשתלשלות]]" של בריאת העולמות, הוא [[ז' תחתונות]] של [[עולם הנקודים]] שבו היה [[שבירת הכלים]]. וזהו ענין של "וימלך וימת", שכיוון ש[[ספירות]] אלו לא היו בבחינת [[ביטול]] נפלו בשבירה.  


בנוסף לשבעת המלכים קיים המלך השמיני, הדר, המוזכר באותה פרשה מבלי שנאמר עליו "וימת". בקבלה, שרשו של מלך זה הוא ב[[יסוד דא"ק]], וממנו מאירה הארת [[שם מ"ה]] היוצאת מ[[מצחא דא"ק]] - ההארה שעל ידה נפעל התיקון של שבירת הכלים. מלך זה הוא המתקן את שבירת שבע המלכים ולכן לא נאמר עליו "וימת"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20d.htm לקוטי תורה תזריע כ, ד]. ובאריכות - [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&st=&pgnum=286&hilite= סידור עם דא"ח שער המילה קלט, ד ואילך].}}.
==בבראשית==
שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של [[אדום]], שנמנו ב[[חומש בראשית]] פרק ל"ו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם--לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לב וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם, בֶּלַע בֶּן-בְּעוֹר; וְשֵׁם עִירוֹ, דִּנְהָבָה. לג וַיָּמָת, בָּלַע; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, יוֹבָב בֶּן-זֶרַח מִבָּצְרָה. לד וַיָּמָת, יוֹבָב; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. לה וַיָּמָת, חֻשָׁם; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן-בְּדַד, הַמַּכֶּה אֶת-מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ, עֲוִית. לו וַיָּמָת, הֲדָד; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. לז וַיָּמָת, שַׂמְלָה; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. לח וַיָּמָת, שָׁאוּל; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר. לט וַיָּמָת, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת-מַטְרֵד, בַּת מֵי זָהָב.|מקור=בראשית לו, לא - לט}}


==במקרא==
==ענינם==
שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של [[אדום]], שנמנו ב[[פרשת וישלח]] - ב[[חומש בראשית]] פרק ל"ו:
מבואר כי שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של [[עולם התוהו]], שקודם ל[[עולם התיקון]]. ולכן נאמר כי הם מלכו בארץ אדום, לפני מלך מלך לבני ישראל, כי ענין [[אדום]] הוא ענין [[עשיו]] שהיה בבחינת [[עולם התוהו]], לעומת [[יעקב]] שהוא בבחינת [[עולם התיקון]]. ובעולם התוהו הייתה השבירה, אלא שגם בעולם התוהו, בספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] לא היתה השבירה, אלא תחילת השבירה הוא ב[[ספירת הדעת]] שהיא בבחינת מקור ל[[מידות]]. וזהו המלך הראשון בלע בן בעור שהוא [[ספירת הדעת]] של עולם התוהו.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לב וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר, וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. לג וַיָּמָת בָּלַע, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. לד וַיָּמָת יוֹבָב, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. לה וַיָּמָת חֻשָׁם, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. לו וַיָּמָת הֲדָד, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. לז וַיָּמָת שַׂמְלָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. לח וַיָּמָת שָׁאוּל, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. לט וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.|מקור=בראשית לו, לא - לט}}


סדר המלכים:
ושבע המלכים הם בבחינת [[ז' תחתונות]] של עולם התוהו, ובכל אחד בהם נאמר "וימלך וימות", לפי שה[[ספירות]] של עולם התוהו היו בתוקף ולא נתנו מקום לספירות האחרות, ולכן נפלו בבחינת שבירה. וענין המלך השמיני הדר הוא תחילת [[עולם התיקון]]. שמלך הדר הוא בבחינת המשכה מ[[יסוד דא"ק]] שהוא שורש התיקון והברור, ולכן לא נאמר בו "וימת".
#בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר
#יוֹבָב בֶּן זֶרַח
#חֻשָׁם
#הֲדַד בֶּן בְּדַד
#שַׂמְלָה
#שָׁאוּל
#בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר
 
המלך השמיני:
#הֲדַר
 
==בקבלה==
מבואר כי שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של [[עולם התוהו]], שקודם ל[[עולם התיקון]]; ולכן נאמר כי הם "מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל" - כי ענין [[אדום]] הוא ענין [[עשיו]], ששרשו ב[[עולם התוהו]], לעומת [[יעקב]] ששרשו ב[[עולם התיקון]]. בעולם התוהו הייתה השבירה.
 
אלא שגם בעולם התוהו גופא - בספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] לא הייתה השבירה. תחילת השבירה היא ב[[ספירת הדעת]], שהיא מקור ה[[מידות]] - וזהו המלך הראשון, בלע בן בעור, שהוא [[ספירת הדעת]] של עולם התוהו, הספירה הראשונה שנשברה{{הערה|1=ראה באריכות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=102&hilite= ד"ה פדה בשלום עזר"ת] (סה"מ ע' פח ואילך). וראה באוצרות חיים שער הנקודים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44605&st=&pgnum=45&hilite= פרק ה] ו[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44605&st=&pgnum=53&hilite= פרק ז] (הובא בסה"מ עזר"ת שם), שלפעמים מבואר שהשבירה מתחילה ב[[ספירת החסד]] - תחילת המידות, כי השבירה בדעת בלועה בתוך המידות ואינה ניכרת בפני עצמה.}}.
 
שבע המלכים הם בבחינת [[ז' תחתונות]] של עולם התוהו, ובכל אחד בהם נאמר "וימלך וימות", לפי שה[[ספירות]] של עולם התוהו היו בתוקף ולא נתנו מקום לספירות האחרות, ולכן נפלו בבחינת שבירה. וענין המלך השמיני, הדר, הוא תחילת [[עולם התיקון]] - כיון שמלך הדר הוא המשכת [[שם מ"ה]] מ[[יסוד דא"ק]] שעל ידה נעשה התיקון והברור, ולכן לא נאמר בו "וימת"{{הערה|1=בספר [[דברי הימים]] נאמר "וימת" גם לגבי המלך השמיני. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9576&st=&pgnum=345&hilite= דרוש ז' מלכין קדמאין] שבזוהר הרקיע (הובא בסה"מ עזר"ת שם) ביאר, שדברי הימים הוא מהכתובים, שהם בבחינת מלכות, ולכן שם מדובר על מלכים דנוקבא - ושם נשבר גם המלך השמיני; אך בתורה מדובר על מלכים דדכורא - ושם המלך השמיני לא נשבר.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[שבירת הכלים]]
*[[עולם התוהו]]
*[[עולם התוהו]]
*[[שבירת הכלים]]
*[[מהיטבאל]]
==קישורים חיצוניים==
*רבי [[יעקב צמח]], [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9576&st=&pgnum=345&hilite= דרוש ז' מלכין קדמאין], בתוך "זוהר הרקיע" פרשת תרומה (קעא, ב ואילך)
* אדמו"ר הרש"ב, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=102&hilite= ד"ה פדה בשלום עזר"ת] (סה"מ ע' פח ואילך)


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)