עריכת הדף "שבעים שרים"

'''שבעים השרים''' הם הממוצע דרכו מחיה האלוקות את כל ארצות הגויים.

==אופן המשכת החיות לחו"ל==
כל{{הערה|תניא אגה"ק כ"ה.}} הנבראים שבעולם הזה (מהזכים ועד הגסים, מהרוחניים ועד הגשמיים, ועד העפר ועד המים שמתחת לעפר)  מקבלים את חיותם מ"מלכות דעשיה"{{הערה|ליתר דיוק, ממלכות דאצילות המתלבשת במלכות דבריאה, המתלבשת במלכות דיצירה, המתלבשת במלכות דעשיה.}}. אלא שאינו דומה האופן בו מחיה המלכות את ארץ הקודש לזה בו היא מחיה את ארצות הגויים.

את ארץ הקודש מחיה המלכות באופן ישיר, ואילו את ארצות הגויים רק ע"י התלבשותה תחילה בשבעים השרים החיצוניים (הממונים על שבעים האומות) - וגם זה לא בהתלבשות ממש, אלא רק שנמשך להם החיות באופן מקיף, מהארה שמאירה עליהם המלכות "מלמעלה".

==מקבלים משמרי האופנים{{הערה|מאמרים אדמו"ר הזקן תקס"ח עמ' של"ב.}}==
בגן עדן העליון דבריאה נהנות הנשמות מהזיו האלקי בעונג נפלא עד אין קץ ושעור, והארה זאת מתמעטת ויורדת בירידות המדריגות מעילה לעילה עד גן עדן התחתון דיצירה, והולכת ומתמעטת עוד עד גן עדן התחתון דעשיה, ומשם יורד האור ומתמעט יותר ויותר עד שבעים השרים דעשיה - שמשפיעים בעולם הזה את התענוגים הגשמיים.

השפעה זו מהאופנים לשבעים השרים נקראת "שמרי אופנים". והעניין, כי האופנים הם המלאכים העליונים (בעולם העשיה) הנקראים "[[קרביים]]" ו"[[אצטומכא]]"{{הערה|כמ"ש בר"מ, וכמ"ש וכל קרביי את שם קדשו.}}, והם המבררים את אור השפע האלקי הנשפע מיצירה לעשיה. מן המובחר נעשה חיות ואור עלית בהשגות המלאכים דעשיה, והפסולת נדחה לחוץ - ונקראת "שמרים". ושמרים הוא פסולת שפע עונג העליון, והוא הנמשך לשבעים השרים שלמטה, והוא מקור כל התענוגים הגשמיים (כמו טעמי המתיקות שבמאכלים וכיוצא בזה, ששרשם מפסולת עונג העליון כידוע.

דהיינו, כשם שתפקיד הקיבה והקרביים הוא לברר את המובחר שבמאכל{{הערה|שנעשה חיות בדם הוא הנפש.}} ולדחות לחוץ את הפסולת (=השמרים), כך המלאכים הנקראים "אופנים" מקבלים את פנימיות העונג האלקי שבעולם העשיה, ואת חיצוניותו דוחים לשבעים השרים (שמקבלים מהאופנים את פסולת העונג, ומהם שרש תענוגי' הגשמיים דעולם הזה)

==בירור השבעים שרים==
לגבי בירור השבעים שרים ישנם בחסידות כמה ביאורים, כדלקמן.

===ע"י המקיפים===
כאמור לעיל{{הערה|בסוף הפסקה הראשונה.}} השבעים שרים הם '''מקיפים''' לקליפות, ועל כן בירורם הוא ע"י המקיפים דקדושה.

וזהו עניין שבעים הפרים שמקריבים בחג הסוכות{{הערה|מאמרים עט"ר, עמ' רס"ג.}}: ביום הראשון מקריבים י"ג פרים כנגד י"ג מידות הרחמים – שהם '''המקיפים''' דקדושה, ובכל יום מתמעטות הקליפות והולכות{{הערה|ע"י הקרבת הפרים דכל יום}}, עד שביום השביעי מקריבים שבעה פרים שהוא בירור שבע המידות - שהן הכוחות '''הפנימיים'''.

===ע"י גבורה שבחסד, ועול תורה===
בביאורי הזהר להצ"צ{{הערה|עמ' קסד-ה.}} מבאר את בירור השבעים שרים באופן נוסף, ע"י שתי בחינות עבודה הופכיות:

ע"י "ותתן טרף לביתה"{{הערה|משלי ל"א ט"ו.}}, היינו, בירור הניצוצות באופן של "טרף", כארי שטורף ואין מציל מידו – שהוא כח [[מידות (התכללות)|הגבורה שבחסד]].

וע"י "ויששכר חמור גרם"{{הערה|בראשית מ"ט י"ד.}} - ע"י עול תורה (ד"[[בחכמה אתברירו]]"). היינו בחינת ירידת החכמה לברר ולהבדיל בין טמא לטהור{{הערה|ונקרא "עול" כי הוא משא כבד.}}.

=ראו גם==
*[[שבעים זקנים]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]