עריכת הדף "שבעים זקנים"

'''שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים''' הוא כינוי לקבוצה של נבחרים מ[[גיל הזקנה|זקני העם]], שפעלו בדורו של [[משה רבינו]] ו[[יהושע בן נון]] וסייעו בהנהגת העם ובהעברת מסורת תורה שבעל פה ופסיקת ההלכה.

בנוסף, גם בדורות מאוחרים יותר נשמרה המשמעות המיוחדת של קבוצה המונה כ-70 זקנים: חברי ה[[סנהדרין]] שמנו שבעים ואחד חכמים, שבעים הזקנים שתירגמו את התורה לתלמי המלך, ועוד.

== לאורך הדורות==
המדרש מחדש, שיעקב אבינו לפני פטירתו קרא לבניו ומינה אותם לזקנים{{הערה|מדרש רבה ויחי, פרשה צט: "שמינה אותן זקנים", ודורשים זאת מהלשון 'האספו ואגידה לכם' שהיא בדומה ללשון שנאמר 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל'.}}.

===הזקנים שנענשו===
עוד קודם היציאה ממצרים היה לזקני ישראל מעמד מיוחד, כפי שמשתמע מכך שבשעה שמשה נשלח אל פרעה לבקש ממנו שישחרר את בני ישראל, הוא מורה לו "לך ואספת את זקני ישראל"{{הערה|שמות ג, טז.}}. עם זאת, הזקנים התייראו מלמעוד לפני פרעה ונשמטו אחד אחד עד שכאשר משה הגיע לפרעה, הוא נותר לעמוד מולו לבדו.

לאחר היציאה ממצרים, בתיאור מעמד [[מתן תורה]] כאשר מסופר על עליית משה רבינו להר סיני, מוזכרים זקני ישראל כסמכות שאליה יוכלו בני ישראל לפנות בעת הצורך: "ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה, מי בעל דברים יגש אליהם"{{הערה|שמות כד, יד.}}.

גם לאחר מתן תורה, כאשר משה רבינו החל ללמד את העם תורה, הוא לימד תחילה את אהרון, לאחר מכן נכנסו בני אהרון ומשה חזר על הדברים, ולאחר מכן נכנסו הזקנים, ומשה רבינו חזר בשלישית, ורק אחרי זה נכנסו כל העם{{הערה|[[מסכת ערובין]], דף נ"ד, ב'.}}.

כיון שהזקנים לא נהגו ביראה מספקת בהר סיני, כמו שכתוב "ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו", הקב"ה רצה להעניש אותם, אך כיון שלא רצה שיהיה אבלות במתן תורה, נענשו רק מאוחר יותר, באש התבערה{{הערה|שמות כד. וברש"י על במדבר יא, טז.}}{{הערה|וב[[ילקוט שמעוני]] [[פרשת בהעלותך]] רמז תשלו הביאו חז"ל טעם נוסף, שכאשר ניסו להניא את בני ישראל מלעשות את ה[[חטא העגל|עגל]], עמדו עליהם והרגום (ובשל כך אהרון התיירא מלעכב אותם ורק הצליח לדחות אותם ליום המחרת כשהוא נותן להם להבין כביכול יסייע להם).}}.

===הזקנים שנסמכו על ידי משה===
מיד לאחר שנסעו בני ישראל מסיני{{הערה|בתחנה ה-13 של בני ישראל במסעות המדבר, המסע הראשון לאחר שנסעו מסיני, שנה לאחר שקיבלו שם את התורה, והתעכבו בזמן שמשה רבינו עלה להר סיני בשנית ובשלישית לבקש מחילה, ולאחר מכן לבנות את המשכן.}}, הגיעו לקברות התאווה, וכאשר התלוננו על המן וביקשו בשר, משה רבינו הביע את צערו מההנהגה שלהם ובמענה על כך הורה לו הקב"ה בכ"א אייר ב'תמ"ט שימנה תחתיו שבעים זקנים '''חדשים''', מתוך השוטרים שמסרו את נפשם והגנו על בני ישראל במצרים: {{ציטוטון|ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו ולקחת אותם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך|במדבר יא, טז.}}{{הערה|עיין ברש"י על הפסוק, ובפיסקה הקודמת.}}.

שבעים הזקנים נבחרו מכל שבטי ישראל: כל שבט שלח שישה מועמדים, ומתוך 72 המועמדים נבחרו 70 בהגרלה: {{ציטוטון|ונכתבו כולם נקובים בשמות ועל-ידי גורל. לפי שהחשבון עולה לי"ב שבטים, ששה ששה לכל שבט ושבט, חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה. אמר משה 'אין שבט שומע לי לפחות משבטו זקן אחד'. מה עשה? נטל ע"ב פתקין, וכתב על שבעים 'זקן', ועל שניים חלק. וברר מכל שבט ושבט ששה, והיו ע"ב. אמר להם 'טלו פתקיכם מתוך קלפי'. מי שעלה בידו זקן - נתקדש, ומי שעלה בידו חלק - אמר לו 'המקום לא חפץ בך'.|רש"י על במדבר יא, כו.}}.

בהמשך לכך, ה' האציל מרוח ה[[נבואה]] של משה על שבעים הזקנים והם התנבאו.

המטרה העיקרית של שבעים הזקנים היתה לסייע למשה בהנהגת עם ישראל, כמו שכתוב "ונשאו איתך במשא העם", וכדברי רש"י שהקב"ה אמר למשה 'לקחת אותם בדברים' ולבאר להם את הזכות להתמנות ל'''פרנסים''' על הציבור.

חז"ל מפורטים שמותיהם של שבעים הזקנים{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] [[פרשת בהעלותך]] רמז תשלו.}}, בהם [[בצלאל בן אורי]] וחלק מ[[נשיאי שבטי ישראל|נשיאי השבטים]].

=== בתקופת יהושע ===
גם בתקופת יהושע מוזכרת פעולתם של הזקנים: {{ציטוטון|ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל...ויקרא לזקני ישראל.|[[ספר יהושע]], פרק כ"ד, א'.}} וכך גם בתיאור אודות אחרית ימיו של יהושע, שהם קיבלו ממנו את ההנהגה{{ציטוטון|ויעבוד ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים...אחרי יהושע.|ספר יהושע, כ"ד, ל"א.}}

ב[[משנה]] נאמר על הזקנים הללו שהם מהווים חלק ממסורת [[השתלשלות תורה שבעל פה]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושוע, ויהושוע ל'''זקנים''', ו'''זקנים''' לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.|מקור=פתיחת [[מסכת אבות]].}}

האזכור האחרון שמצאנו לזקנים, הוא אצל נחמיה בן חכליה שעלה לארץ הקודש בסיום הגלות שלאחר חורבן בית ראשון{{הערה|פירוש המלבי"ם על נחמיה י, ב: "כשתמנה תמצא שחתמו את עצמם פ"ג אנשים והם נגד שבעים סנהדרין וי"ג ממונים שחשב הרמב"ם פ"ד מה' כה"מ חוץ מן הכהן גדול (שלא נזכר בין החתומים) סגן ושני קתיקולין וז' אמרכלים וג' גזברים".}}.

גם בדורות מאוחרים יותר נשמרה המשמעות המיוחדת של קבוצה המונה כ-70 זקנים: חברי ה[[סנהדרין]] שמנו שבעים ואחד חכמים{{הערה|אכן היו אמורים להיות שבעים, אך כדי שלא יהיה בית דין שקול ויוכלו תמיד להגיע להכרעה על פי רוב, מונו שבעים ואחד, בדוגמת דורו של משה או של יהושע, שהם עצמם הצטרפו והשלימו ל-71.}}, שבעים הזקנים שתירגמו את התורה לתלמי המלך, ועוד.

===שלשלת הסמיכה===
בשל העובדה שמשה רבינו סמך את הזקנים והם אלו שסמכו אחריהם את שאר הדורות, נקראת על שמם שלשלת הסמיכה '[[סמיכת זקנים]]'{{הערה|1=[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D הערך 'סמיכת זקנים' באנציקלופדיה תלמודית].}}, בעקבות גזירות הרומאים, פסקה שלשלת הסמיכה המסודרת בסוף תקופת התנאים, ופסקה לגמרי בתקופת האמוראים.


==בתורת החסידות==
הרמב"ן כותב כי שבעים הזקנים הם כנגד שבעים המלאכים הסובבים את כסא כבודו של הקב"ה{{הערה|"כי ראוי במספר השלם הזה שישרה כבוד השכינה עליהם, כאשר היא במחנה עליון .. להשרות עליהם שכינה בארץ, כאשר היא שכינה בשמים".}}.

המדרש מבאר שאברהם אבינו זכה לכמה ענינים במספר שבעים בזכות ברית המילה:
*שבעים נפש שירדו למצרים
*שבעים זקנים
*משה שהוגה בתורה בשבעים לשון

הביאור בכך הוא, שהברית ענינה הוא [[עמודא דאמצעיתא]] בחינת התפארת שהיא כללות המידות ובחינת 'עשיר' שמאיר בה הי' של החכמה ולכן היא בגימטריא שישים (היא עצמה בחינת האות ו' כי היא כללות ו' המידות, והיא בבחינת 'עשירות' שהי' מאיר בכל אחת מהבחינות שלה), ובחינת היסוד 'צדיק יסוד עולם', שהוא האות ו' כפי שהיא בקטנות, וביחד הם מספר 66, וכשנמשכים ומאירים במלכות שהיא בחינת דל"ת (כמו שכתוב 'אשרי משכיל אל דל', בחינת המלכות שאין לה מעצמה כלום), הם במספר 70, ולכן אברהם זכה בזכות הברית ב'עמודא דאמצעיתא' ובזיכוך בחינת היסוד והמשכת הכוחות האלו בבחינת המלכות - לענינים במספר 70.

והדגש בכל שלושת הענינים האלו, שנמשכו ענינים כאלו במספר 70 שקשורים עם הארת החכמה, כי כל פעולת הברית דאברהם הוא על ידי 'עמודא דאמצעיתא' שעולה עד הכתר וממשיך על ידי הצדיק בספירת המלכות.

לכן גם נקראים הנפשות שירדו למצרים מצאצאי אברהם 'שבעים נפש' בלשון יחיד דווקא, שמורה על כח הביטול שמקורו הוא מהחכמה דווקא, כח מ"ה - הכח להיות בבחינת ביטול כמו שכתוב "ואנחנו מה"{{הערה|אור התורה בהעלותך עמוד שפז-שצז ואילך.}}.

הכח למינוי הזקנים הוא על ידי ההתכללות דווקא, ולכן כתוב 'האספו' ואגידה לכם{{הערה|אור התורה שם עמוד שפח.}}.

פעולת שבעים הזקנים, שהם הסנהדרין, היא בדוגמת שערות ה[[זקן]] - ההמשכה מעתיק יומין, ולכן נקראים 'עיני העדה' כי הם ממשיכים את הבחינה של 'עיני השם' שיהיה בגלוי למטה{{הערה|שם, עמוד שצב.}}.

בחסידות מבואר בשני אופנים הפוכים כיצד משה רבינו יעל להשפיע על הזקנים מרוחו, למרות שהוא נעלה מהם שלא בערך: '''(א)''' מצד החסרון במשה, שתשש כוחו בעקבות חטא המתאוננים, ולכן היה קרוב יותר אליהם. '''(ב)''' מחמת רום מעלתו, שהיה עד כדי כך נעלה שלא בערך שאפילו ההשפעה על הזקנים לא גרמה אצלו שום ירידה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=626&CategoryID=78&ParashaID=36 לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 75].}}.

כל דבר בעולם כלול מ[[עולם שנה נפש]] וכמו שיש בחינת עתיק יומין בזקנים שהם בחינת נפש, על דרך זה יש גם בחינת שבעים ועתיק יומין ב[[זמן]] שבמשך ימות השנה, יש שבעים שבתות וימים טובים האסורים במלאכה{{הערה|52 שבתות, שבעה ימי הפסח, שמונה ימי חג הסוכות, ראש השנה יום הכיפורים ושבועות.}}, שבהם מאיר הארת עתיק יומין שהוא בחינת שבעים ב'זמן', והגילוי של שני הבחינות האלו קשור זה בזה, ולכן כל עוד שהסנהדרין היתה קיימת היה שייך בחינת עונג ושמחה שקשור עם התגלות עתיק יומין, אך משחרב בית המקדש ובטלה הסנהדרין אין גילוי בחינת עתיק גם בשבתות וימים טובים, ורק לעתיד לבוא נאמר "אז תשמח בתולה במחול ובוחורים וזקנים יחדיו", כי לעתיד לבוא אפילו ב[[נערים]] יאיר מעין ההארה שבזקנים ולכן תהיה שייכת השמחה אצל כולם{{הערה|אור התורה שם עמוד שצא.}}.

רבי [[לוי יצחק שניארסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניארסון]] מבאר שכדי להכריע בין הזקנים, צריך לכל הפחות רוב, כשהמספר המינימלי הוא 36, שהוא כנגד '''י"ב''' השבטים כפי שכל אחד מהם הוא בן ל'''שלושת''' האבות אברהם יצחק ויעקב{{הערה|22 'לקוטי לוי יצחק – אגרות קודש', עמ' תטו ואילך. ושם האריך בפרטים נוספים במעלת מספר זה.}}.

== ראו גם==
*[[גיל הזקנה]]
*[[אלדד ומידד]]
*[[שבעים שרים]]
*[[שבעים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58825&st=&pgnum=256 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, ערך 'שבעים זקנים']'''

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי דין]]