עריכת הדף "
רשב"ם
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
נראה שהעריכה כבר בוטלה.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{דמות |שם=רשב"ם |תמונה=Show-photo-icon.jpg |תיאור=ציור של הרשב"ם |תאריך לידה=בין השנים ד'תת"מ - ד'תתמ"ה |תאריך פטירה=ד'תתקי"ח }} רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב"ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדולי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]], [[גמרא|התלמוד]], ומראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש"י]] ואחיו הבכור של [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת"מ-תתמ"ה (1085-1080). == תולדות חיים == הרשב"ם נולד בעיר רמרוג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב"ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב"ם. למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש"י, ואף אצל רש"י אבי אמו. עוד בחיי רש"י הגיע רשב"ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם [[רש"י]] זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש"י הכיר את כוחו בתורה ולפעמים הודה לדבריו. מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם. שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי"ח (1158). ===שיטתו בפירוש התורה=== הרשב"ם היה מגדולי הפשטנים בפרוש הפסוקים, ואף הביא כמה פעמים פשטים הסותרים את הגישה ההלכתית של חז"ל. הרשב"ם היה גם מ[[בעלי התוספות]], ונהג ליישב קושיות ולדייק בגרסאות ה[[גמרא]]. ==התייחסות הרבי אליו== {{פסקה חסרה}} במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב"ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב"ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה.{{מקור}} {{ראשונים}} [[קטגוריה:ראשונים]] [[קטגוריה:בעלי התוספות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:דמות
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:מקור
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:פסקה חסרה
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:ראשונים
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף