עריכת הדף "רפאל כהן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | [[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | ||
הרב '''רפאל הכהן''' ([[תרמ"ט]] - [[י | הרב '''רפאל הכהן''' ([[תרמ"ט]] - [[י בכסלו]] [[תש"ב]]) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב).{{דרוש מקור}} | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==== שנות רבנותו הראשונות ==== | ==== שנות רבנותו הראשונות ==== | ||
עם נישואיו בשלהי | עם נישואיו בשלהי תרע"א למרת שרה פריידא, בת הרב יואל דוידסון, התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות [[אסוועט]] מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב [[יהודה לייב אסתרין]], באדר תער"ב, אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה [[שצעדרין]]. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים. | ||
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]]{{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}. | בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]] {{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}. | ||
בשנת | בשנת תרפ"ט, עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים ב[[ויטבסק]] וב[[מוסקבה]]. | ||
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[ורשה]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}. | ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[ורשה]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}. | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים. | ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים. | ||
בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": | בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס. | ||
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם. | במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם. | ||
==== רציחתו על ידי הנאצים ==== | ==== רציחתו על ידי הנאצים ==== | ||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'{{הערה| | ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'.{{הערה|ראה [[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא''', עמ' סג.}} יחד עם החסידים שהיו עמו אז: הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יחזקאל פייגין]] וה[[שו"ב]] הרב [[מרדכי חפץ]]. | ||
הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], | |||
הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], | |||
הרב [[יחזקאל פייגין]] | |||
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערה|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}} | על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערה|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}} | ||
לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], | לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], בהגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב אשר אופן פטירתם תואר בו בפרוטרוט, התעלף הרבי מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות.{{הערה|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281.}} | ||
==== משפחתו ==== | ==== משפחתו ==== | ||
*בנו ר' | *בנו ר' יואל. | ||
*בנו ר' צבי הירש. | *בנו ר' צבי הירש. | ||
*בנו ר' שלום. | *בנו ר' שלום. | ||
שורה 42: | שורה 38: | ||
*בתו רבקה אשת הרב [[הלל הורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]]) | *בתו רבקה אשת הרב [[הלל הורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]]) | ||
*בתו (?) אשת הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]]. | *בתו (?) אשת הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]]. | ||
*גיסיו, חתני הרב | *גיסיו, חתני הרב יואל דוידסון, הם: הרב [[רפאל נחמן כהן]], הרב [[אריה דב איידלמן]]. | ||
==== ביאורים שכתב ==== | ==== ביאורים שכתב ==== |