עריכת הדף "רמת שלמה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רמת שלמה''' הינה [[שכונה]] בצפונה של העיר [[ירושלים]]. | '''רמת שלמה''' הינה [[שכונה]] בצפונה של העיר [[ירושלים]]. | ||
בשכונה כמאה ושמונים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות{{הערה|אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב | בשכונה כמאה ושמונים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות{{הערה|אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב האדמו"ר מליובאוויטש, (ולפני זה ברחוב בן טוב) החלו לבוא הרבה משפחות צעירות שקנו דירות לפני שהתחילה הבניה ברחובות אלו}} ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות. | ||
בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב [[יעקב שנור]] שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק [[ירושלים]] ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב על ידי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק להקים את קריית ליובאוויטש | בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב [[יעקב שנור]] שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק [[ירושלים]] ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב על ידי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק להקים את קריית ליובאוויטש, ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן [[בית הכנסת]] החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]]{{הערה|יש לציין, שבהשגחה פרטית מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא 770 מטר.}}. | ||
רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]]. | |||
[[משפיע]] הקהילה הוא | [[משפיע]] הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק אופן]]. | ||
==התפתחות הקהילה== | ==התפתחות הקהילה== | ||
בכסלו [[ה'תשנ"ו]] החלה השכונה להתאכלס | בכסלו [[ה'תשנ"ו]] החלה השכונה להתאכלס וב[[שבת]] הראשונה התקיימו התפילות בביתו של ר' יצחק פריברט. | ||
ב[[שבת]] הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. [[בית הכנסת]] נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שנקרא על ידי הרב [[יעקב שנור]] להיות לו לעזר, עקב עיסוקיו הרבים ולקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז של משרד השיכון עבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] הרב [[שניאור יוזביץ]] לעזור לרב [[יעקוב שנור]] להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים. | |||
[[ספר תורה]] הובא בהשאלה מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום על ידי מייסד השכונה הרב יעקב שנור. ל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה. | |||
הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. | התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר [[בית הכנסת]] החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך ל[[מקווה]] טהרה. גם בזה חב"ד הייתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה. | ||
הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה. | |||
בשנת תשנ"ז נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה בין הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב הבלין נבחר לרב קהילת חב"ד, והרב אופן ל[[משפיע]] הקהילה. | בשנת תשנ"ז נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה בין הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב הבלין נבחר לרב קהילת חב"ד, והרב אופן ל[[משפיע]] הקהילה. | ||
שורה 28: | שורה 29: | ||
התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]. | התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]. | ||
בבניין [[770]] המקורי, | בבניין [[770]] המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו במקורי, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. החל משנת תשפ''ב בחדר של הרבי הוקם ביוזמתו של הרב הבלין מסך וידאו המראה 24 שעות מראות קודש של הרבי . ומאות המתפללים ממגוון המגזרים צופים בוידאו בבית הכנסת ישנה עזרת נשים, אולם להתוועדויות ושמחות, [[מקווה]] מהודר ומרהיב ביופיו, ספריה חסידית לעיון וחב"דניצע'{{הערה|כהוראת [[הרבי הריי"ץ]]}}. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש [[כסלו]] בשנת [[תשס"ג]] סיימו את בנית בית הכנסת. | ||
===גבאי בית הכנסת:=== | ===גבאי בית הכנסת:=== | ||
שורה 43: | שורה 43: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
{{ראו גם|:קטגוריה: אישים בשכונת רמת שלמה}} | |||