| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''"רל"א שערים פָנים ואחור"''' (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי ב[[תורת הקבלה]] ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי ה[[חסידות]]. | + | '''רל"א שערים''' הם מאתים שלושים ואחד צירופים שונים הנמנים ב[[ספר יצירה]], שעל ידיהם יכול להיות החלקות עד אין שיעור, וכל ידיהם מתהווים בבחינת עולמות נפרדים. |
| − | ==משמעות==
| |
| − | ה"רל"א שערים" הם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.
| |
| | | | |
| − | ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות (21X11) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור" ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.) | + | בספר יצירה (פרק ב, משניות ז-ח) כתוב: |
| | + | "כב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור. |
| | + | "כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". |
| | + | ובהמשך מבארר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם. |
| | | | |
| − | הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא:
| + | בספרי הקבלה נפוץ הביטוי "רל"א שערים פנים ואחור". |
| − | *באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...
| |
| − | *באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...
| |
| − | *בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הסדר הוא:
| |
| − | *באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...
| |
| − | *באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...
| |
| | | | |
| − | משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות '''העיקריות''' או ("אותיות היסוד") '''בשורש''' (ו'''לא''' האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "פדיה" או "פדיון" אינו פ"ה או פ"נ אלא '''פ'''"'''ד''' (מה'''פ'''.'''ד'''.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער '''ל'''"'''מ''' ב"פנים" במילה '''ל'''ח"'''ם'''. ושער '''מ'''"'''ל''' ב"אחור" במילה '''מ'''ז"'''ל'''.
| + | "צירוף" פירושו החלפת אות מהא"ב באחת מהאותיות שלאחריה. לאות א', הראשון שבכ"ב האותיות, יש כ"א צירופים. לאות ב' יש כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף א'. כך מגיעים לסך הכל של רל"א. קיימים גם רל"א שערים ב"אחור", כלומר החלפת אות באחת האותיות שלפניה. |
| − | | |
| − | ב[[ספר יצירה]] מתואר בנוסף כי ע"י 462 (ב[[גימטריא]] נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית [[בריאת העולם]].
| |
| − | | |
| − | === פירוש השימוש במילה "שער" ===
| |
| − | אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות ב[[לשון הקודש]] השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו'[[לשון הקודש]]' הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע, (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!) ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.
| |
| − | | |
| − | == מקור הרל"א שערים ==
| |
| − | המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.
| |
| − | | |
| − | == תפקידם של הרל"א שערים ==
| |
| − | ההתייחסות העיקרית בחסידות לרל"א שערים הינה ב[[ספר התניא]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פרק א.}} ושם כתוב: "וז"ש [[האריז"ל]] שגם בדומם ממש כמו אבנים ואפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחי' התלבשות [[אותיות הדיבור]] [[עשרה מאמרות|מעשרה מאמרו']] המחיות ומהוות את הדומם... ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ב'''רל"א שערים''' פנים ואחור כמ"ש ב[[ספר יצירה|ס' יצירה]]...".
| |
| − | | |
| − | כלומר, הכוונה היא כי בכל הנבראים שבעולם הן בני-האדם והן ב"[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]", השמות בהם נקראו בלשון הקודש (הכוונה למילים המופיעות בתנ"ך, להוציא ממילים שהתחדשו והומצאו בעת האחרונה.
| |
| − | | |
| − | וגם המילים שהומצאו בזמן התנ"ך, לדוגמא קריאת שמות החיות ע"י אדם, מובא בהמשך התניא כי [[אדם הראשון]] כיוון בקריאת השמות לשמם האמיתי כפי שהקב"ה רצה שיקראו וכפי שחיותם נמשכת להם ע"י החילופי אותיות מעשרה מאמרות.) הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים הן מגיעות ומתלבשות באותו נברא, ואותו נברא למעשה 'מתחייה" מאותה הקדושה ש"בעשרה המאמרות" וכך מתהווה בכל רגע. (הדוגמא שהובאה בתניא היא אבן- נכון אמנם שהמילה אבן לא מוזכרת בעשרה מאמרות, אך ע"י החילופים ותמורות האותיות [בין היתר ע"י רל"א שערים] משתלשל השער של המילה אב"ן לעולם הזה הגשמי. אז למעשה יוצא שבסופו של דבר כל חיות הבריאה משלשלת ע"י הרל"א שערים פנים ואחור.
| |
| | | | |
| | + | בכל הנבראים שבעולם, השמות שנקראים בהם בלשון הקדש הן הן אותיות הדבור המשתלשלות ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה על ידי חילופים ותמורות האותיות ברל"א שערים עד שמגיעות ומתלבשות באותו נברא להחיותו{{הערת שוליים|תניא, שער היחוד והאמונה פרק א. |
| | + | }}. |
| | + | {{קצרמר|חסידות}} |
| | {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| − | [[קטגוריה:תורת הקבלה]] | + | [[קטגוריה:ספר יצירה]] |
| | + | [[קטגוריה:עולם המלבוש]] |
| | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
