לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
רל"א שערים
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''"רל"א שערים פָנים ואחור"''' (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי ב[[תורת הקבלה]] ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי ה[[חסידות]]. ==משמעות== ה"רל"א שערים" הם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש. ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות באורך 2 תווים וללא חזרה (2÷22×21) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור"{{הערה|הסבר מפורט יותר לדרך החישוב הנזכרת למעלה: כל אות מ22 האותיות יכולה להצטרף עם כל שאר האותיות. בשל כך החישוב הוא: 22X21, אך לאחר ההכפלה נדרש להוריד חצי מהכמות, מחמת שבחישוב הנ"ל כל צירוף מופיע פעמיים. לדוג': צירוף א-ת מופיע גם כצירוף של הא' עם הת' וגם של הת' עם הא'. לכן לאחר שמכפילים את האותיות ב21 - מורידים חצי מן הסכום ומתקבל המספר 231. כמובן שבצירוף ה"אחור" החישוב פועל באותה הצורה.}} ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.) הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא: *באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה... *באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה... בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הוא: *באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה... *באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה... משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות '''העיקריות''' או ("אותיות היסוד") '''בשורש''' (ו'''לא''' האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "פדיה" או "פדיון" אינו פ"ה או פ"נ אלא '''פ'''"'''ד''' (מה'''פ'''.'''ד'''.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער '''ל'''"'''מ''' ב"פנים" במילה '''ל'''ח"'''ם'''. ושער '''מ'''"'''ל''' ב"אחור" במילה '''מ'''ז"'''ל'''. ב[[ספר יצירה]] מתואר בנוסף כי ע"י 462 (ב[[גימטריא]] נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית [[בריאת העולם]]. === פירוש השימוש במילה "שער" === אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות ב[[לשון הקודש]] השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו'[[לשון הקודש]]' הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע, (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!) ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם. == מקור עניין הרל"א שערים == המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם. ==בחסידות== {{ערך מורחב|ערך=[[רשימו]]}} רל"א שערים הם אותיות ה[[רשימו]] שבהם נמשך [[אור הקו]] שאחרי [[הצמצום]]. עניינם מוסבר בהרחבה במספר מקומות בחסידות החל מדרושי רבותינו ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|בחוקותי נא ב, ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו כו' צמצם עצמו כו'.}}, במאמרי אדמו"ר האמצעי{{הערה|ויקרא ח"ב ע' תתקטו}}, באור התורה להרבי הצ"צ{{הערה|להרבי הצ"צ, ורא ח"ב ע"מ חצרת}}, ב[[ספר התניא|תניא]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פרק א.}} ועוד - ועד ביאורי חסידים שדנים בזה בהרחבה במקומות רבים{{הערה|שערי עיונים בדא"ח להרב מיכאל גולומב, מדרכי ההשתלשלות לדניאל אורטובסקי ועוד.}}. ולהמבואר בתניא אותיות וצירופים אלו הם שורשי חיות כל הנבראים שבכל העולמות, ועד שאפילו הנבראים הגשמיים שבעולם הזה (מ[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]), הנה השמות בהם נקראו בלשון הקודש{{הערה|היינו, בתורה ובדברי חז"ל.}} הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים. ==ראו גם== *[[נוטריקון]] - [[חילופי אותיות]] {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תורת הקבלה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)