עריכת הדף "ריקוד חסידי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ריקוד_חסידי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקוד שמחה חסידי (ציור: [[זלמן קליינמן]])]] | [[קובץ:ריקוד_חסידי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקוד שמחה חסידי (ציור: [[זלמן קליינמן]])]] | ||
'''הריקוד החסידי''' הינו ריקוד שמח אותו רוקדים החסידים בזמני שמחה והתעוררות. מלבד שימושו של הריקוד כביטוי חיצוני לשמחת הלב, יש בו מטרות נוספות, והוא מסמל את שמחת הנפש וההתעלות של האדם מהענינים הארציים, והינתקותו מהאדמה בהתקרבות כלפי הבורא | '''הריקוד החסידי''' הינו ריקוד שמח אותו רוקדים החסידים בזמני שמחה והתעוררות. מלבד שימושו של הריקוד כביטוי חיצוני לשמחת הלב, יש בו מטרות נוספות, והוא מסמל את שמחת הנפש וההתעלות של האדם מהענינים הארציים, והינתקותו מהאדמה בהתקרבות כלפי הבורא. | ||
==מהותו של הריקוד== | ==מהותו של הריקוד== | ||
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר ריקוד חסידי ב[[שמחת תורה]] (ציור: [[זלמן קליינמן]])]] | [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר ריקוד חסידי ב[[שמחת תורה]] (ציור: [[זלמן קליינמן]])]] | ||
על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, | על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, תורת חסידות חב"ד הכניסה תוכן מהותי והתאימה גם את הריקוד ה'ספונטאני' שיהיה מתאים לרוח החסידות. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] באחד ממכתביו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמוד רצ.}} משווה את הריקוד החסידי לניגון החסידי, שבשניהם הכניסה תורת חב"ד תוכן עמוק, והפכה אותם לחלק מעבודת ה'. על פי ההדרכה של חסידות חב"ד, הריקוד של הרגלים צריך להיות תואם את רגשותיו הפנימיים של האדם, וככל שתגדל הבנתו כך תגדל גם שמחתו, ולכן בזמני שמחה והתעוררות בחצרות הקודש של רבותינו נשיאינו, מסופר שראשי הרוקדים היו דווקא זקני החסידים והמובחרים שבחבורה. | [[אדמו"ר הריי"צ]] באחד ממכתביו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמוד רצ.}} משווה את הריקוד החסידי לניגון החסידי, שבשניהם הכניסה תורת חב"ד תוכן עמוק, והפכה אותם לחלק מעבודת ה'. על פי ההדרכה של חסידות חב"ד, הריקוד של הרגלים צריך להיות תואם את רגשותיו הפנימיים של האדם, וככל שתגדל הבנתו כך תגדל גם שמחתו, ולכן בזמני שמחה והתעוררות בחצרות הקודש של רבותינו נשיאינו, מסופר שראשי הרוקדים היו דווקא זקני החסידים והמובחרים שבחבורה. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/11/86.htm מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב], [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/122.htm שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}, שענין הריקודים הוא להרגיל את ה[[גוף]] להתאמץ בשביל דבר מצוה, וללמוד להינות מכך. וכן שבשעת הריקוד האדם קופץ ומנתק את עצמו מהאדמה, דבר המסמל את הינתקותו מהענינים הארציים והגשמיים, והתקרבותו לענינים רוחניים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/21/176.htm שיחת ב' כסלו תשי"ד].}}. | במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/11/86.htm מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב], [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/122.htm שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}, שענין הריקודים הוא להרגיל את ה[[גוף]] להתאמץ בשביל דבר מצוה, וללמוד להינות מכך. וכן שבשעת הריקוד האדם קופץ ומנתק את עצמו מהאדמה, דבר המסמל את הינתקותו מהענינים הארציים והגשמיים, והתקרבותו לענינים רוחניים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/21/176.htm שיחת ב' כסלו תשי"ד].}}. | ||
==זמני הריקוד== | ==זמני הריקוד== | ||
[[קובץ:מחול היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'מחול היחידות' במכחולו של הצייר החסידי [[זלמן קליינמן]]]] | [[קובץ:מחול היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'מחול היחידות' במכחולו של הצייר החסידי [[זלמן קליינמן]]]] | ||
הריקוד החסידי יפה כוחו בכל עת ובכל זמן, אך ישנם זמנים מיוחדים המוקדשים לריקודי שמחה חסידיים, המרוממים את הנפש. | הריקוד החסידי יפה כוחו בכל עת ובכל זמן, אך ישנם זמנים מיוחדים המוקדשים לריקודי שמחה חסידיים, המרוממים את הנפש. | ||
===שמחת תורה=== | ===שמחת תורה=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הזהיר את החסידים בשם אביו: {{ציטוטון|את הארבעים ושמונה שעות של שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] צריך לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות עם דליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזה - על ידי הריקודים}}{{הערה|ספר המנהגים, שמיני עצרת}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] הזהיר את החסידים בשם אביו: {{ציטוטון|את הארבעים ושמונה שעות של שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] צריך לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות עם דליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזה - על ידי הריקודים}}{{הערה|ספר המנהגים, שמיני עצרת}}. | ||
בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים ב[[שמחת תורה]] הם דוקא עם | בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים ב[[שמחת תורה]] הם דוקא עם ספר תורה מכוסה, וההדגשה היא על ריקודים ברגליים דווקא, היות והשמחה של [[שמחת תורה]] אינה על לימוד התורה, אלא שמחה על עצם נתינת התורה, ובזה כולם שווים. | ||
===מחול היחידות=== | ===מחול היחידות=== | ||
בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל כ"ק אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ל[[יחידות]], חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה". | |||
בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר | |||
בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/340.htm מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון].}}. | בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/340.htm מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון].}}. | ||
===התוועדות חסידית=== | ===[[התוועדות]] חסידית=== | ||
בימי קדם היה נהוג ריקוד מיוחד שהתקיים בסיומה של כל [[התוועדות]], שהחסידים היו מורידים את החליפות שלהם, ויוצאים בריקוד בחולצות בלבד{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/147.htm שיחת שושן פורים תשי"ד] ו[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/18/156.htm שיחת שבת פרשת עקב תשט"ז].}}. | בימי קדם היה נהוג ריקוד מיוחד שהתקיים בסיומה של כל [[התוועדות]], שהחסידים היו מורידים את החליפות שלהם, ויוצאים בריקוד בחולצות בלבד{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/147.htm שיחת שושן פורים תשי"ד] ו[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/18/156.htm שיחת שבת פרשת עקב תשט"ז].}}. | ||
===סעודת משיח=== | ===סעודת משיח=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג{{הערה|שיחת אחרון של פסח [[תרצ"ה]] בסופה (ספר המאמרים [[תשי"א]] ע' 247).}} שב[[סעודת משיח]] בחג [[שביעי של פסח|אחרון של פסח]] ירקדו ריקוד מיוחד שיקרא בשם {{ציטוטון|משיח'ס טאנץ}}, והרבי ביאר שיש בכך שני פירושים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/157.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז].}}, פירוש ראשון שריקוד זה הוא ריקוד שהחסידים רוקדים כהכנה לביאת משיח, ופירוש שני שזהו ריקוד עם משיח עצמו, שגם מלך המשיח משתתף בריקוד זה, והרבי הוסיף שהפירוש השני הוא הפירוש העיקרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/158.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח].}}! | [[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג{{הערה|שיחת אחרון של פסח [[תרצ"ה]] בסופה (ספר המאמרים [[תשי"א]] ע' 247).}} שב[[סעודת משיח]] בחג [[שביעי של פסח|אחרון של פסח]] ירקדו ריקוד מיוחד שיקרא בשם {{ציטוטון|משיח'ס טאנץ}}, והרבי ביאר שיש בכך שני פירושים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/157.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז].}}, פירוש ראשון שריקוד זה הוא ריקוד שהחסידים רוקדים כהכנה לביאת משיח, ופירוש שני שזהו ריקוד עם משיח עצמו, שגם מלך המשיח משתתף בריקוד זה, והרבי הוסיף שהפירוש השני הוא הפירוש העיקרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/158.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח].}}! | ||
==סוגי ריקוד== | ==סוגי ריקוד== | ||
[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg |שמאל|ממוזער|250px|חסידים עושים קול'ע בשעת שמחה]] | [[קובץ:קול'ע חסידי.jpg |שמאל|ממוזער|250px|חסידים עושים קול'ע בשעת שמחה]] | ||
רובם של ריקודי החסידים הינם במעגל - כתף אל כתף או יד ביד | רובם של ריקודי החסידים הינם במעגל - כתף אל כתף או יד ביד. בחסידות מוסבר{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/416.htm הוספות לכתר שם טוב, עמוד תטז].}} שהסיבה הרוחנית לכך היא מפני שהעיגול מסמל את ה[[אור מקיף|אור המקיף]] שסובב את כל העולמות בשווה, וכך גם החסידים על ידי שהם רוקדים יחד בעיגול, ומשווים אחד את השני בלי חילוקי דרגות, הם ממשיכים עליהם את האור האלוקי הנעלה הזה, ומתאחדים איתו. | ||
===האפ קוזאק=== | ===האפ קוזאק=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הופ קוזק]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הופ קוזק]]}} | ||
הניגון הוֹפּ קוֹזַק הינו [[ניגון]] חב"די שמקורו ב[[סבא משפולי]], שהיה נוסע ממקום למקום ב[[אוקראינה]] ו[[רוסיה]] הלבנה בכדי לאסוף כספים עבור [[פדיון שבויים]] וקירוב לב ישראל לאביהם שבשמים. בשעת מסעותיו היה שומע | הניגון הוֹפּ קוֹזַק הינו [[ניגון]] חב"די שמקורו ב[[סבא משפולי]], שהיה נוסע ממקום למקום ב[[אוקראינה]] ו[[רוסיה]] הלבנה בכדי לאסוף כספים עבור [[פדיון שבויים]] וקירוב לב ישראל לאביהם שבשמים. בשעת מסעותיו היה שומע ניגונים של איכרי השדה וכשהיה מזהה ניגון מיוחד, היה לוקח אותו והופך אותו לניגון חסידי. | ||
הניגון מתחיל במנגינה איטית ורגועה, וככל שמתקדם - מתגבר קצב המנגינה עד שהוא הופך לניגון קצבי וסוחף. אצל חסידי חב"ד נוהגים לנגן ניגון זה בחתונות ובמועדי שמחה כאשר בחלקו הראשון של הניגון החוגגים יושבים על הרצפה בעיגול גדול ומנגנים יחד את הניגון, וכאשר הניגון הופך לניגון קצבי מתרומים כולם ופורצים במחול במעגלים מהירים סביב רחבת הריקודים. | הניגון מתחיל במנגינה איטית ורגועה, וככל שמתקדם - מתגבר קצב המנגינה עד שהוא הופך לניגון קצבי וסוחף. אצל חסידי חב"ד נוהגים לנגן ניגון זה בחתונות ובמועדי שמחה כאשר בחלקו הראשון של הניגון החוגגים יושבים על הרצפה בעיגול גדול ומנגנים יחד את הניגון, וכאשר הניגון הופך לניגון קצבי מתרומים כולם ופורצים במחול במעגלים מהירים סביב רחבת הריקודים. | ||
===ריקוד תחיית המתים=== | ===ריקוד תחיית המתים=== | ||
ריקוד 'תחיית המתים' הוא מעין הצגה פנטומימית | ריקוד 'תחיית המתים' הוא מעין הצגה פנטומימית, בה שני 'שחקנים' מציגים סיפור של חסידים השותים ביחד '[[לחיים]]', רבים ביניהם על בקבוק השאריות של המשקה שנשאר בבקבוק עד שאחד מהם אחד נופל על הרצפה ללא רוח חים, כאשר הרקדן השני מנסה להשיב את רוחו אליו. שלב זה תלוי ביצירתיות של השחקנים, ומידי פעם נוספים ומטיבים שונים להצגת-ריקוד זה, כשברקע מתנגנת מנגינה איטית. בסופו של דבר בעקבות מאמציו של בן זוגו, החסיד שנשכב על הרצפה 'מתעורר' לחיים, ואז השניים פורצים בריקוד חסידי הסוחף את כל הקהל כשהתזמורת מגבירה את קצב הנגינה. | ||
===קול'ע=== | ===קול'ע=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קול'ע]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קול'ע]]}} | ||
בעיתות שמחה מיוחדים נוהגים החסידים להתהפך על הרצפה באופן שהראש למטה והרגליים למעלה, ובכך מבטאים את השמחה שחודרת בכל ה[[גוף]] באופן שהראש והרגל שווים, מבלי להתחשב בהבדלי המעמדות בין חסיד אחד למשנהו. | בעיתות שמחה מיוחדים נוהגים החסידים להתהפך על הרצפה באופן שהראש למטה והרגליים למעלה, ובכך מבטאים את השמחה שחודרת בכל ה[[גוף]] באופן שהראש והרגל שווים, מבלי להתחשב בהבדלי המעמדות בין חסיד אחד למשנהו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=770&ArticleID=2420&SearchParam=%F8%E9%F7%E5%E3%20%E7%F1%E9%E3%E9 לקט פתגמים העוסקים בריקוד החסידי] - אתר צעירי חב"ד | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=770&ArticleID=2420&SearchParam=%F8%E9%F7%E5%E3%20%E7%F1%E9%E3%E9 לקט פתגמים העוסקים בריקוד החסידי] - אתר צעירי חב"ד | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |