עריכת הדף "רוח שטות"

ב[[מסכת סוטה]] אומר ריש לקיש: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו '''רוח שטות''' שנא' איש איש כי תשטה אשתו. תשטה (בשין ימנית) כתיב".

מבואר בחסידות שפעולת ה[[נפש הבהמית]] להחטיא את האדם היא על ידי שמשטה בו ומטמטמת את רוחו ורק על ידי זה יכולה להחטיאו.
==פירוש המונח==
פירוש המונח "רוח שטות" הוא:

"'''רוח'''" - דבר החולף ועובר, ואין לו יסוד ובסיס, אלא כל דבר שמגיע יכול להזיזו, והיינו כפי שמעט אור דוחה הרבה חושך, כיון שאין לו מציאות חזקה.{{מקור}}

"'''שטות'''" - מלשון "הטיה" ומלשון "שטות", כלומר, שהרוח הזו מטה את האדם מדרך הישר, והופכת אותו כשוטה שאינו רואה ומתבונן במה שעושה, אלא עושה כל מה שעולה בליבו כרגע, והרי הוא כ[[בהמה]] ממש.

==שטותי הנפש הבהמית==
על פי המתבאר החסידות ההתנהגות על פי רצון [[היצר הרע]] היא התנהגות שאינה הגיונית ובזה כמה פרטים.
* עצם ההתעסקות בדברי תענוג גשמיים הוא שטות, שעל האדם - בחיר הנבראים, להתענג בדברים נעלים ורוחניים בדברי [[חכמה]] ושכל בפרט החכמה האמתית חכמת התורה (ובזה גופא פנימיות התורה שמביאה את האדם למעלת הפנימיות ול[[אהבה]] ויראת ה') (וכשמתענג מדברים חומריים הוא נחות מהם ו"מקבל" מהם).{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר א.}}
* החשבת הדברים הגשמיים הוא שטות, "הרוח שטות הוא שעושה העולם ותאוותיו ליש ודבר ומרחיק גילוי האלהות עד שיתאווה לתאוות ה[[עולם הזה]] ולפי ערך הרוח שטות איך וכמה שיעלים ויכסה על האלהות כך יהיו התאוות אם בהיתר או באיסור".{{הערה|דרך מצוותיך, [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/40/95a.htm מצוות זכירת ומחיית עמלק, (צה, א)].}}
* העבירה על רצון ה' בדברים האסורים, היא שטות הנגרמת תחילה על ידי התגשמות [[נפש]] האדם בדברים המותרים החומריים שבהתעסקות בהם מאבד האדם את הרגש האלוקי, וכשתאוותיו מתגברות עליו וההרגש האלוקי לתורה ומצוות נחלש עד שכאשר היצר מסיתו לעבור על רצון וציווי ה' אף שאינו מתכחש לרצונו אינו חש את חומרת הדבר (והוא מפני גסות נפשו שאינו מרגיש ומתפעל מרצון ה') ועובר עליהם בשאט נפש.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר ב פרק א.}}
* בעבירה על רצון ה' שטות נוספת מפני שכל יהודי רוצה לקיים את כל המצוות הקב"ה, ואינו רוצה ומוכן בשום אופן להיפרד מה' על ידי עבירה על רצונו תכונה זו נובעת מכך שנשמתו של היהודי הינה חלק אלוקה ממעל ממש, וטבעה להמשך למקורה הוא הקב"ה. וכאשר האדם עובר על רצונו של ה' אזי הוא נפרד ממנו. והעובר עבירה הוא בשל רוח שטות שמשטה בו שאינו נפרד מאלוקים.{{הערה|תניא פרק יח ואילך, קונטרס ומעיין מאמר ב ואילך.}}
* רוח שטות נוספת היא בשכנועו העצמי שגם אם ילך כרצונו יהיה לו טוב ולא יקרה איתו שום רע.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר ב פרק א ומאמר ה' ואילך.}}
* רוח שטות שלא יראנו אדם כשחוטא, שסוף סוף מתגלה קלונו ברבים אם על ידי מעשיו, או שהקב"ה דואג לגלות את קלונו.
* הצדקת עצמו שחוטא מפני טבע וחום נפשו הבהמית שהיא שטות שבשביל זה יש לו גם [[נפש אלוקית]] שכוחה רב לשלוט על [[נפש הבהמית]].{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר יג.}}
* הצדקת עצמו שחבריו הסיתוהו לחטוא. והיא שקר ושטות שהרי על זה בא הציווי לא להתחבר לרשע.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר יד פרק ב.}}

==העלמתה על הנשמה==
אולם כוחה של הרוח שטות היא רק על כוחות ה[[נשמה]] אולם על [[עצם הנשמה]] שבה מתגלה האור האלוקי אין ה[[נפש הבהמית]] מסתירה עליה ברוח שטות לפי שאין ל[[קליפה]] שליטה על אלוקות ולכן בעצם הנשמה שאור אלוקי מתגלה בה{{הערה|אלא ששיך שעצם ה[[נשמה]] תהיה בבחינת [[שינה]] ולא תתעורר בעבירות שנוגעים בכוחות הנפש.}} הרי הם בטלים ממציאותם ואין בכוחם להסתיר, משאין כן בכוחות הנשמה שבהם רק [[התפשטות]] האור האלוקי, שם שייך שה[[נפש הבהמית]] תעלים ותסתיר עליהם שלא יורגש בהם יהדותו והניגוד שבעבירות לנשמתו היהודית.

ומטעם זה רואים חילוק בין עבירות חמורות כעבודה זרה שאפילו יהודי קל שבקלים בעל עבירה כשמגיע ניסיון על עצם יהדותו כלעבוד עבודה זרה הרי מוסר נפשו אף שבשאר עבירות הוא עובר בשאט [[נפש]] והוא לפי שהרוח שטות הגורמת לו לחטוא מסתירה רק על התפשטות נשמתו אבל על עצם נפשו היא אינה מעלימה וכשמגיע לדבר ניסיון בדבר הנוגע לעצם מציאותו הרי אין דבר שמסתיר והואמוסר נפשו.{{הערה|תניא פרק יט.}}

==ניצוחה==
אדם שנפשו הבהמית מעלימה על נשמתו והוא מונח בתאוות באופן שאינו רואה דרך להיפטר ממנה ולצאת מהרע. העצה להתמודד עם שטות זו היא על ידי שיעורר את תכונת נפשו האלוקית של [[שטות דקדושה]] והוא ההחלטה בתוקף שלא לעבור על רצון ה' בשום אופן.(שטות שלמעלה מטעם ודעת).

מצב האדם אינו מאפשר התמודדות עם ה[[נפש הבהמית]] על ידי דעת ו[[התבוננות]] בעניינים אלוקיים לפי שנפשו שקועה בשטות של [[נפש]] הבהמית אין יכולת לשלוט עליה בדעת ולכן העצה היחידה היא על ידי תוקף ועקשנות של ה[[נשמה]] הנובעים מתוך התקשרותה העצמית (שלמעלה מהשגה) עם האלוקים. (ועל אף שבמצבו עכשיו לא נרגש בעקשנותו שהיא נובעת מתוך ההתקשרות לאלוקות שלמעלה מטעם ודעת ונראה כשטות ועקשנות שלמטה מהדעת שטות זו עצמה כוחה ושרשה מתוך התקשרותה העצמית שלמעלה מהדעת{{הערה|מאמר באתי לגני [[תשט"ו]] תחילת אות ב'.}}).

==ראו גם==
* [[עבירה]]
* [[שטות דקדושה]]
* [[באתי לגני]]

==קישורים חיצוניים==
* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/1/19.htm תניא פרק יט] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/1/24.htm פרק כד]''' - בביאור פעולתה של הרוח שטות.
* [[אדמו"ר מוהרש"ב]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/index.htm קונטרס ומעיין]''' - ביאור ואריכות בשטותי היצר והעבודה נגד זה בשטות דקדושה. באתר ספריית חב"ד
* [[הרבי]] '''[ מאמר באתי לגני תשט"ו] - העבודה בשטות דקדושה. באתר ועד הנחות בלה"ק.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קליפות]]