| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''רוח הקודש''', היא כינוי לדרגה מסוימת של [[נבואה]]. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה [[רוח הקודש]] מישראל{{הערה|[[מסכת סוטה]] מח עמוד ב.}}. | | '''רוח הקודש''', היא כינוי לדרגה מסוימת של [[נבואה]]. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל. |
|
| |
|
| '''הרבי''' מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש '''נסתלקו''', ולא '''נתבטלו''' לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד{{מקור}}. | | '''הרבי''' מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש '''נסתלקו''', ולא '''נתבטלו''' לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד. |
|
| |
|
| ==מפרשים ומחברים== | | == למי יש רוח הקודש == |
|
| |
|
| [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד [[הטורי זהב]] והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש {{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק ג, עמוד א'שפה.}}. | | [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש ([[המשך תער"ב]] חלק ג, עמוד א'שפה). |
|
| |
|
| וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש {{הערה|הוספות ל[[כתר שם טוב]] סימן ריז.}}. | | וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש (הוספות לכתר שם טוב סימן ריז). |
|
| |
|
| == ענין [[רוח הקודש]] == | | == ענין רוח הקודש == |
| | |
| ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' ד[[שקלים]].}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= [[היום יום]] ו' שבט.}}.
| |
| | |
| ==מדריגתו==
| |
| | |
| ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:
| |
| | |
| * חכמה: "קודש" מורה על [[ספירת החכמה]]{{הערה|מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.}}. דרגא זו של רוח הקודש נעלית מ[[נבואה]]{{הערה|ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא ב[[ספירת הכתר]] שורש ספירת החכמה.}}. על דרגא זו של רוח הקודש נאמר אשר ב[[שמחת בית השואבה]] היו "שואבין רוח הקודש"{{הערה|ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.}}, ולכן אמר ה[[צמח צדק]] על כך ש"אפשר לשאוב מזה עד אין סוף, עד ביאת [[משיח]]"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] סוף עמוד 162. הועתק ב[[היום יום]] ל[[ט"ז תשרי]]וראה במאמר ד"ה חסידים שם.}}.
| |
| | |
| * דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}.
| |
| | |
| * מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראה בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' [[יוסף ענגיל]] - מאמר לבנה.}}.
| |
|
| |
|
| | ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' דשקלים}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= היום יום ו' שבט.}}. |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:גילויים רוחניים]] | | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |