עריכת הדף "רב ניסים גאון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבנו ניסים בן יעקב|אחר=רבנו ניסים בן ראובן|ראו=[[ר"ן]]}}
{{מפנה|ניסים גאון|איש העסקים השווייצרי ממוצא יהודי|נסים גאון}}
{{דמות
|שם=רב ניסים גאון
|שם בשפת המקור=
|תמונה=
|כיתוב=
|כינוי=
|תאריך לידה=ד'תש"נ
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=ד'תתל"ז
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|מקום פעילות=
|השתייכות=ישיבת קירואן
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=ראשי ישיבת קירואן: אביו רבי [[יעקב בן ניסים]].
|בני דורו=רבנו [[חננאל בן חושיאל]], [[רב האי גאון]] ורבי [[שמוא[חושיאל בן אלחנן]], [[שמואל בן חפני|רב שמואל הכהן בן חפני גאון]]{{הערה|הושפע מפרשנות הגאון שנשלחה לישיבת קירואן -הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום}}
|חיבוריו="מפתח מנעולי התלמוד", "מגילת סתרים", "חבור יפה מהישועה", "סדור תפילה", "פירוש על התורה", "ספר המצות" ו"הלכות לולב".
}}
רב '''ניסים בר יעקב''' (סביבות ד'תש"נ-ד'תתל"ז) כונה ''''"רב ניסים גאון"''' או '''"רבינו ניסים"''', היה [[ראש ישיבה]] ב[[קירואן]]. חיבר מספר חיבורים על [[התלמוד הבבלי]] ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת [[וילנא]] הוכנס פירושו על הדף.

==תולדות חיים==
רב ניסים נולד לרבי יעקב בן ניסים סביב שנת ד'תש"נ בקירואן{{הערה|תוניסיה של ימינו}}, שם למד [[תורה]] אצל אביו אשר ששימש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] קירואן. לאחר פטירת אביו בשנת ד'תש"צ '[[חושיאל בן אלחנן|רבנו חושיאל]]' (אביו של [[רבנו חננאל]]), מונה ךראש הישיבה, לאור כך שרב ניסים היה צעיר, בגיל 16. לאחר מותו של רבנו חושיאל, קיבל רב ניסים את משרת ראש הישיבה. בתקופתו, העיר קירואן נשדדה ונחרבה כליל, והוא עבר למהדיה, שם הוא נפטר ב-ד'תתל"ז. כמו כן, במהלך תקופה ארוכה בה שהה לרגל כלולות בתו ב[[גרנדה]] שב[[ספרד]], לימד, יחד עם תלמידו רבי [[יהוסף הנגיד]], [[גמרא]].

לאחר שחמיו דונש{{הערה|כפי הנראה אין זה [[דונש בן לברט]] הלוי, כפי שרצו אחדים לומר, שכן נפטר בשנת הולדתו של רב ניסים.}} נקלע לצרה, שלח לו רב ניסים את ספר המעשיות "חיבור יפה מהישועה" לנחמו מהצרה שעברה עליו.{{הערה|כפי שנראה משער הספר מהדורת ורשה, תרמ"ו.}}.

רב ניסים היה משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים.

==קשריו עם בני דורו==
רב ניסים עמד בקשר מכתבים עם רב [[האי גאון]] ועם רבי [[שמואל הנגיד]], בכך סייע להעביר את ספרות הרבנים מ[[בבל]] ל[[ספרד]]. הוא זכה להוקרה והכרה מצד גאוני בבל ומצד חכמי ספרד, שם אף לימד במשך תקופה.

ראשי ישיבות בבל העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".

==חיבוריו==
*ספרו '''מפתח מנעולי התלמוד''' מיועד להרחבה באותן סוגיות המוזכרות בקצרה בש"ס, הוא הוסיף לכך פירושים של הגאונים וגם [[מדרש]]ים שאינם ידועים לנו.
*'''מגילת סתרים''' שקטעים ממנה התגלו מ[[גניזת קהיר]]. הספר כולל 250 סימנים המסמלים את כל השאלות שנשאל. כולל גם פרשנות בשאלות הלכתיות שבתלמוד, ספר זה תורגם ויצא לאור על ידי הרב [[יוסף קאפח]].
*'''חבור יפה מהישועה''' - סיפורים ואגדות שאותם אסף ממקורות תלמודיים, גאונים וממקורות זרים. הספר נכתב במקור בערבית, פורסם במספר מהדורות בעברית. בחלקם נקרא '''ספר המעשיות'''. נדפס לראשונה בפירארה שי"ז, ולאחמ"כ באמסטרדם תק"ו.
* סדור תפילה
* פירוש על התורה
* ספר [[מניין המצוות|מצוות]]
* הלכות [[ארבעת המינים|לולב]] 
* ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו.

כמו כן, ציטוטים מדבריו מאזכרים אותו בתור "רבינו ניסים גאון" למרות שלא היה [[גאונים|גאון]], כונה כך כתואר כבוד כיוון שעמד בראש הישיבה שנחשבה כישיבה המשמעותית והגדולה ביותר השקולה לישיבות בבל בשעתן.

רב ניסים היה גם משורר, רבי [[שמואל הנגיד]], שהיה [[משורר]] גדול, כתב ששיריו של רב ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב.

==אצל רבותינו נשיאנו==
במאמרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרצ"ב]] מבאר אדמו"ר הריי"צ קטע שכתב רבי ניסים גאון בספרו שהחיים והיכולות הן ממידות הקב"ה{{הערה|הפסקה שכתב רב ניסים גאון:{{ציטוטון|ואולם חי אני, אמר רבא א"ר יצחק מלמד שא"ל הקב"ה למשה משה החייתני בדבריך, וכ' ע"ז וז"ל דע לך כי החיים והיכולת שתי מדות הן ממדותיו של הקב"ה שהן מדות עצמו וגדולתו שאינן נחלפין ממנו כלל, כי הכח והיכולת אינם נמצאים אלא במי שהוא חי, ומי שהוא חי העולמים שלא יתמו שנותיו א"א שלא יהי' יכול}}, עכ"ל.}}.

{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}

[[קטגוריה:גאונים|נ]]
[[קטגוריה:ראשונים]]