עריכת הדף "רב יהודה"

שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל{{הערה|המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.}}.

רב יהודה נולד בבבל לאביו, רב יחזקאל, ביום פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מסופר שלפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא אמר "היום נולד רב יהודה בבבל". "כשמת רבי - נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה - נולד [[רבא]]... ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר ([[קהלת]] א, ה) וזרח השמש ובא השמש"{{הערה|בבלי, קידושין עב ע"ב.}}. בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל.

רב יהודה תואר בתלמוד כאדם "ארוך בדורו": "רב ארוך בדורו היה, ורב יהודה מגיע לכתפו. ורב יהודה ארוך בדורו היה, ואדא דיילא מגיע לכתפו". גופו היה חלש ונוטה [[חולה|לחלות]], וכשהיה יוצא ל[[שוק (מסחר)|שוק]] היה נועל ל[[רגל]]יו חמישה זוגות של [[נעל]]י [[בד]], זה על גבי זה. לעת זקנתו כהו [[עין|עיניו]]{{הערה|בבלי, נדה כד ע"ב. שבת לז ע"ב וברכות נד ע"ב. יבמות קב ע"ב. [[גיטין]] יט ע"א.}}.

[[הרבי]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{הערה|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{הערה|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה - להיות דוגמתו גם בגשמיות.

מסופר בגמרא{{הערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערה|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהלים]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערה|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערה|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.

וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם העשייה]] הגשמי.

*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{הערה|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}. הסבר המשפט מי שרוצה להיות חסיד צריך ללמוד מסכת נזיקין

על פי הסבר הרבי{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].

*בנו '''רב יצחק'''{{הערה|יבמות סד ע"ב.}}.

*נכדו '''איסי'''{{הערה|שם.}}.

* נינתו '''רחבה''', היה לה דין "אשה קטלנית". היא נישאה לרחבא מפומבדיתא שנפטר, אחר כך נישאה לרב יצחק בנו של [[רבה בר בר חנה]], אחר כך נישאה ל[[אביי]] ונפטר{{הערה|יבמות סד ע"ב.}}.