עריכת הדף "רבי שמעון בר יוחאי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 67: | שורה 67: | ||
בחסידות מובא סיפור זה כדוגמא למעלתו הייחודית של רשב"י: במקרים אחרים במקורות חז"ל מסופר על תנאים שרצו לפעול הורדת גשמים ונצרכו לשם כך ל[[תפילה]] (כמו [[חוני המעגל]]{{הערה|תענית יט, א. כג, א.}} ו[[רבי עקיבא]]{{הערה|תענית כה, ב.}}), אך רשב"י פעל הורדת גשמים על ידי תורה. המעלה באופן זה היא - שתפילה היא בקשה מלמטה למעלה, ולכן אין בכוחה לפעול מיד במהירות את מילוי הבקשה{{הערה|(ולכן חוני המעגל היה צריך לבקש כמה פעמים עד שהגיע לגשמי ברכה כראוי וכן רבי עקיבא)}}, אך תורה היא השפעה אלוקית מלמעלה למטה, ולכן פעלה מיד את אופן הגשמים הרצוי{{הערה|שם=זימנא}}. | בחסידות מובא סיפור זה כדוגמא למעלתו הייחודית של רשב"י: במקרים אחרים במקורות חז"ל מסופר על תנאים שרצו לפעול הורדת גשמים ונצרכו לשם כך ל[[תפילה]] (כמו [[חוני המעגל]]{{הערה|תענית יט, א. כג, א.}} ו[[רבי עקיבא]]{{הערה|תענית כה, ב.}}), אך רשב"י פעל הורדת גשמים על ידי תורה. המעלה באופן זה היא - שתפילה היא בקשה מלמטה למעלה, ולכן אין בכוחה לפעול מיד במהירות את מילוי הבקשה{{הערה|(ולכן חוני המעגל היה צריך לבקש כמה פעמים עד שהגיע לגשמי ברכה כראוי וכן רבי עקיבא)}}, אך תורה היא השפעה אלוקית מלמעלה למטה, ולכן פעלה מיד את אופן הגשמים הרצוי{{הערה|שם=זימנא}}. | ||
בהורדת הגשמים על ידי רשב"י בתורתו יש חידוש על כל אופני הפעולה האחרים: על ידי [[ברכה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, אך אפשר לפעול זאת רק לגבי שפע שכבר נפסק לאדם מלמעלה מראש. על ידי [[תורה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, גם אם לא נקבע מראש, אם התנא מוכיח שעל פי | בהורדת הגשמים על ידי רשב"י בתורתו יש חידוש על כל אופני הפעולה האחרים: על ידי [[ברכה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, אך אפשר לפעול זאת רק לגבי שפע שכבר נפסק לאדם מלמעלה מראש. על ידי [[תורה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, גם אם לא נקבע מראש, אם התנא מוכיח בחכמתו שעל פי תורה ראוי לקבל שפע זה. על ידי [[תפילה]] אפשר לפעול גם שפע חדש שלא נקבע מראש, אך זאת על ידי בקשה מלמטה למעלה, ולא מיידית במהירות. רשב"י באמירת תורתו המשיך שפע חדש, בדרך מלמעלה למטה, וזאת אף בלי שהוכיח על פי תורה את הצורך בשפע (שהרי בתורתו לא הסביר שהעולם ראוי לגשם). הסיבה שבתורתו של רשב"י התחברו כל המעלות, כי החילוק בין אופני הפעולה הוא רק כאשר ישנו הבדל בין ה"מעלה" וה"מטה", אך פנימיות התורה מחברת יהודי עם הקב"ה כך שהמעלה והמטה מתאחדים, ולכן רשב"י שעסק בפנימיות התורה פעל את כל האופנים יחד{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד"ה שיר המעלות תשכ"ב].}}. | ||
===בדורו לא נראתה הקשת=== | ===בדורו לא נראתה הקשת=== | ||
שורה 74: | שורה 74: | ||
תפילתו של הרשב"י הנהוגה בכל בתי כנסיות של בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם היא תפילת '''בריך שמיה'''. | תפילתו של הרשב"י הנהוגה בכל בתי כנסיות של בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם היא תפילת '''בריך שמיה'''. | ||
התפילה מופיעה בספר הזוהר על פרשת ויקהל (חלק ב' דף ר"ו, עמוד א'). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] להגיד אותה בזמן [[הוצאת ספר תורה]]: {{ציטוט|אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה | התפילה מופיעה בספר הזוהר על פרשת ויקהל (חלק ב' דף ר"ו, עמוד א'). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] להגיד אותה בזמן [[הוצאת ספר תורה]]: {{ציטוט|אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה... | ||
תרגום: כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: ברוך שמו | תרגום: כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: ברוך שמו...}} | ||
'''בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָארֵי עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ'''. '''יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּפוּרְקַן יְמִינָךְ, אַחְזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מִקְדָּשָׁךְ, לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבְּלָא צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי (נוסח אחר: בְּרַחֲמִין)'''. | |||
{{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי, וְיַת כֹּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל'''. | |||
{{ש}}'''אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָא. אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל כֹּלָא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא'''. '''אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְסָגִידְנָא קַמֵּהּ מִקַמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכֹל עִידָּן וְעִידָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִיכְנָא, אֶלָּא בְּאלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא דִקְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵיהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רַחִיץ וְלִשְׁמֵיהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן'''. | |||
{{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, (נוסח אחר להוסיף; וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעַבְדִּין רְעוּתָךְ) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְּכֹל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם אָמֵן וְאָמֵן סְלָה''': | |||
תרגום התפילה ללשון הקודש; | |||
'''בָּרוּךְ שְׁמוֹ שֶׁל אָדוֹן הָעוֹלָם, בָּרוּךְ כִּתְרְךָ וּמְקוֹמְךָ'''. '''יְהִי רְצוֹנְךָ עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וְיֶשַׁע וּפִדְיוֹן יְמִינְךָ הַרְאֶה לְעַמְּךָ בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ, וּלְהַשְׁפִּיעַ לָנוּ מִטוֹב אוֹרְךָ, וּלְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים'''. | |||
'''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ לָנוּ חַיִּים בְּחֶסֶד, וְאֶהְיֶה אֲנִי נִמְנֶה בֵּין הַצַּדִּיקִים, לְרַחֵם עָלַי וְלִשְׁמֹר אוֹתִי, וְאֶת כֹּל אֲשֶׁר לִי וַאֲשֶׁר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל'''. '''אַתָּה הוּא זַן לְכָל וּמְפַרְנֵס לְכָל, אַתָּה הוּא שַׁלִּיט עַל הַכֹּל'''. | |||
'''אַתָּה הוּא הַשַּׁלִּיט עַל כֹּל הַמְּלָכִים, וְהַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא'''. '''אֲנִי עַבְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשְׁתַּחֲוֶה אֲנִי לְפָנָיו וּמִלִּפְנֵי כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בְּכָל עֵת וְעֵת'''. '''לֹא עַל אָדָם אֲנִי בּוֹטֵחַ וָלֹא עַל בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי סוֹמֵךְ, אֶלָּא בֶּאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא אֱלֹהִים אֱמֶת, וּנְבִיאָיו אֱמֶת, וְרָב חֶסֶד וֶאֱמֶת'''. '''בּוֹ אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְלִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַקָּדוֹשׁ אֲנִי אוֹמֵר תִּשְׁבָּחוֹת'''. | |||
( | '''מִלְּפָנֶיךָ יְהִי רָצוֹן, שֶׁתִּפְתַּח לִבִּי בַּתּוֹרָה וּתְמַלֵּא מִשְׁאָלוֹת לִבִּי וְלֵב כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וְתִתֵּן לִי בָּנִים זֶכַרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנְךָ) לְטוֹבָה לְחָיַיִם וּלְשָׁלוֹם אַמֶּן'''. | ||
מאמר הזוהר והסברו לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, נפתחים במקביל שערי השמיים. | |||
==בנו וממשיך דרכו רבי אלעזר בן רבי שמעון== | ==בנו וממשיך דרכו רבי אלעזר בן רבי שמעון== | ||
שורה 89: | שורה 103: | ||
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אל(י)עזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו. | ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אל(י)עזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו. | ||
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן! | ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן!. | ||
יום הילולת רבי אלעזר נהוג לציינו ולחגוג לכבודו ביום [[כ"ה באלול]] ג'תתס"ב{{הערה|ויש אומרים ב[[ט' בתשרי]]}}. | יום הילולת רבי אלעזר נהוג לציינו ולחגוג לכבודו ביום [[כ"ה באלול]] ג'תתס"ב{{הערה|ויש אומרים ב[[ט' בתשרי]]}}. | ||
==פיוטים לכבודו== | ==פיוטים לכבודו== | ||
לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] ה'כתם פז' מטריפולי-לוב, והפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק | לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] ה'כתם פז' מטריפולי-לוב, והפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
שורה 103: | שורה 117: | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=310 תולדות חייו של רשב"י] {{חב"ד בישראל}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=310 תולדות חייו של רשב"י] {{חב"ד בישראל}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי'] {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי'] {{וידפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים|שמעון]] | [[קטגוריה:תנאים|שמעון]] | ||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]] | [[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]] | ||