עריכת הדף "רבי משולם בן קלונימוס"

{{דמות
|שם=
|שם בשפת המקור=
|תמונה=
|כיתוב=
|כינוי=
|תאריך לידה=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|מקום פעילות=
|השתייכות=חכמי אשכנז ב[[תקופת הגאונים]]
|תחומי עיסוק=פרשן תלמוד, פוסק
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו=פיוטים, שו"ת, פירוש למסכת אבות.
}}
'''רבנו משולם בן קָלוֹנִימוּס''' (ידוע גם בכינויים '''רבנו משולם''', "משולם הגדול" ו"משולם הרומי") נולד בלוּקָא שב[[איטליה]], או ב[[מיינץ|מגנצא]], שב[[גרמניה]]) היה [[פוסק]] בן תקופת ה[[גאונים]], פרשן ה[[משנה]] ו[[פיוט|פייטן]].

==תולדות חיים==
מעט מאוד ידוע על תולדות חייו וכן על שנת לידתו ופטירתו אולם ככול הנראה חי לערך בשנת ד'תש"ס.

סבו{{הערה|תשובות מהרש"ל לובלין, שלד, סימן כט.}} רבי משה הזקן ממדינת לומברדיה שבאטליה, והיה מראשוני גדולי ישראל בארצות אשכנז שהשתקעו בעיר מגנציה, יחד עם שני בניו רבי קלונימוס ורבי יקותיאל.

אך רבים השו"ת שהוא כותב ושואל או עונה כאשר הנידון הוא דווקא אטליה, לפי זה קיימת השערה שהוא חי באטליה.

על פי איגרת מרבי שמואל בן דנאן{{הערה|1=מעשה בר' משולם ב"ר קלונימוס, מתוך 'אוצר גנזים' מאת הרב [[יעקב משה טולידאנו]], עמ' 13. באתר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20586&st=&pgnum=13&hilite= HebrewBooks]}}, מן הדור השני של [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]], כשהיה רבנו משולם בן ארבע עשרה, נלקח מאביו על ידי סוחרים שהוליכו אותו עמם ל[[בבל]]. שם מכרוהו לנשיא וראש הישיבה ש[[בבל]]. בתחילה רבנו משולם היה אחראי על מטבחו, ובסתר היה מגיה בכתביו של ראש הישיבה על פי מה שלמד מאביו. שני תלמידים נשארו בסתר לגלות את זהות המגיה, וכשגילו שזהו רבנו משולם הושיבוהו עמם בישיבה. בשלב מסוים אף הוצעה לו בתו של הנשיא לאשה, אך רבנו משולם סירב להנשא שלא ברשות אביו. על פי האיגרת, רבנו משולם חזר למגנצא ונשא שם קרובתו והוליד ממנה בן ושמו תודרוס. והיה רבי תודרוס ראש ישיבה במגנצא אחר פטירת אביו. 

הוא הקדים בדור את הפוסקים ה[[ראשונים]] שחלקם חיו בתקופתו, כגון: [[רבנו גרשום מאור הגולה]], הפייטן רבי [[שמעון בן יצחק]] (בן למשפחת "אבון" שהייתה מקושרת בקשרי נישואין למשפחת "קלונימוס"), ונחשב לגדול חכמי [[אשכנז]] בתקופתו.

==יצירתיו==
*'''שו"ת''' - רבנו משולם היה מוכר בקהילות רבות וקיבל פניות מרחבי אשכנז. תשובותיו עוסקות בכל תחומי החיים, אך מתבלטים בהם שני נושאים: דיני ממון ומסחר (לדוגמה: דיון ב"מערופיה" - ציבור לקוחות, "קליינטורה") וסדרי הקהילה (כגון: סכסוך בין קהילת יהודי אַרְלְ - Arles ש[[בצרפת]] לבין מסתפחים אל הקהילה). העיסוק בנושאים אלה נובע מהתעוררות חיי הקהילה היהודית באשכנז באותו זמן.

בתשובותיו הסתמך רבות על ה[[תנאים]] ועל ה[[גאונים]] בני דורו. הוא הפנה שאלות לרב [[שרירא גאון]] ולבנו הרב [[האי גאון]]. תשובותיו נכתבו ברובן ב[[עברית]] וחלקן ב[[ארמית]].
-
חלק מתשובותיו מופיעות בספר הקדום "[[בשר על גבי גחלים]]".

*'''פיוטים'''- שנים עשר פיוטים שלו נשתמרו. על פי המחקר עולה שחלקים בהם נוספו על ידי מעתיקים במרוצת הדורות. הם כוללים, בין השאר, "{{מונחון|קרובות|ביחיד קרובה או קרובץ - תפילת רשות הנאמרת על ידי החזן בחזרתו על תפילת העמידה}}" ל[[יום כיפור]]. קרובות אלו נכללו ב[[מחזור תפילה|מחזור]] ליום כיפור בנוסח אשכנז. פיוטיו שיכים לאסכולה האיטלקית-אשכנזית היונקת מהפיוט שמקורותיו ב[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=ראו גם [http://www.piyut.org.il/articles/663.html ר' משולם בר קלונימוס], אתר [[הזמנה לפיוט]], [http://www.piyut.org.il/textual/692.html ברח דודי אל מכון - ר' משולם בר קלונימוס], אתר הזמנה לפיוט}}

*'''פירוש למסכת אבות''' - מפירושו למסכת אבות הגיעו אלינו חלקים מועטים בלבד. מחלקים אלה ניתן להסיק באופן עקיף שהפירוש הקיף את כל המסכת. בפירושו זה עולה בקיאותו הרבה ב[[מקרא]].

==בחסידות חב"ד==
באותו העת נוצר פולמוס בין רבנו משולם לרבי [[יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)|יהודה כהן]] בנושא האם [[ממזר]] יכול לרשת את אביו{{הערה|ובכלל יכול לירוש משהו}}, רבי יהודה הכהן סובר שהוא אינו יורש ורבנו משולם סובר שכן.

[[אדמו"ר הצ"צ]] מביא את הפולמוס הזה ב[[שו"ת צמח צדק]]{{הערה|אבן העזר סימן שכב סעיף א}}, ובסופו של דבר אינו מכריע במחלוקת לגמרי אולם פוסק לעניין כך שהממזר יורש את אחיו{{הערה| [https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/326/1.htm/ הפולמוס]}}.

==משפחתו==
*בנו - ר' קלונימוס בן משולם

==קשורים חיצוניים==
* [ttp://app.shaanan.ac.il/shnaton/11/3.pdf על תולדות משפחה קלומינוס]

{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]