עריכת הדף "רבי ישראל איסרלן"

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; [[ה'ק"ן]] - [[ה'ר"כ]]), היה מגדולי יהדות אשכנז ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים. הוא נחשב לאחד מגדולי הפוסקים, ותשובותיו ופסקיו מוזכרים אלפי פעמים בספרות ההלכתית והתורנית שלאחרין. עיקר פרסומו בא על ידי ספרו "תרומת הדשן", שבו כתב תשובות בכל מקצועות ההלכה.

==תולדותיו==

רבי ישראל נולד בשנת ה'ק"ן ברגנשבורג, גרמניה לאביו ר' פתחיה, בצעירותו למד אצל אחי אמו ר' אהרן בלומלין בנוישטאדט. לפי חלק מהדעות הוא למד אצל רבי עוזר משלזיה שהיה אבי סבו, שהיה תלמיד תלמידו של [[מהר"ם מרוטנבורג]], ולפי כמה דעות למד גם אצל המהרי"ל (רבי משה מולין). במשך חייו התכתב עם אחדים מחכמי דורו, ביניהם רבי יעקב וייל תלמיד המהרי"ל שהיה מחשובי הפוסקים בדור ההוא.

בהיותו כבן שלושים ארעו "פרעות וינה", בהם נהרגו על קידוש ה' כארבע מאות יהודים ובניהם אמו ודודו ר' אהרון. עקב רדיפות נאלץ לברוח מגרמניה. תחילה היגר ל[[איטליה]] ולאחר מכן התיישב ב[[אוסטריה]], שם קיבל על עצמו את עול הרבנות. תחילה כיהן כרבה של העיר "ברונא". לאחר מכן נתמנה לרבה של מרבורג ולבסוף כיהן כרבה וראש הישיבה של וינר נוישטאדט . הוא זכה לפרסום רב והערכה רבה מגדולי ישראל. בשו"ת הרדב"ז מוזכר אודותיו כי הוא "רב גדול ומוסמך ועליו סומכים בכל גלילות ישראל", ו[[אדמו"ר הזקן]] כותב אודותיו "גדול שבאחרונים".

ר' ישראל עסק בקבלה ובפרט מר"ח אלול עד אחר יוה"כ שאז היה עוסק בלימוד קבלה ו"סגר הדלת בעדו". כמה ממנהגיו היה נוהג משום שיש טעם בקבלה ואף מנהגים שהם בניגוד להלכה המקובלת. הכיר את קבלת ספרד, ופירש את התפלה "האדרת והאמונה לחי העולמים" לפי תורת הספירות. כן עיין בפי' רקנאטי לתורה שהוא פירוש על פי קבלה. לדעתו עיקר התפילה הינה על פי סוד, ומי שיכול עליו לכווין בשמות ובתפילות.

"וזכורני שאמרתי להגאון ר"ג מוהר"ר איסרלן [נקרא לס"ת] ישראל בר' פתחיה זצ"ל - - - זקן כמותך מה הנאה יש לך במשיח, והשיב לי, מי יתן שאראה משיח רק חצי שעה ואח"כ אמות ברצון, ולא היה בי זריזות לשאול לו הטעם" (לקט יושר).

 

תלמידו ר' יוסף ב"ר משה כתב ספר בשם "לקט יושר". בספר זה הוא מרכז תשובות רבות נוספות שכתב ר' ישראל איסרלן, וכן מנהגים שנהג, קורות חייו ועוד.