עריכת הדף "רבי יצחק נפחא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על | + | '''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערת שוליים|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". |
| − | הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{ | + | הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערת שוליים|ראה [[בבא קמא]] ס ע"ב.}}. |
| − | אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{ | + | אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערת שוליים|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב על פי.}}: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה [[הקב"ה]] עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות ה[[שכינה]] שעל ידי זה הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערת שוליים|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק ב' שבת פרשת נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו יתברך עליהם היה להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערת שוליים|[[תורת שמואל]] תר"ם חלק א' מאמר מצה זו קיד.}}. |
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | ===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | ||
| − | לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{ | + | לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערת שוליים|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}. |
| − | לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{ | + | לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{הערת שוליים|שם.}}. |
==זהותו== | ==זהותו== | ||
| − | יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה{{ | + | יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה{{הערת שוליים|ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.}}, ו[[רבי יהודה]] מצטט ממנו. |
| − | ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{ | + | ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערת שוליים|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערת שוליים|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}} |
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
