עריכת הדף "רבי יואל סירקיש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יואל סירקיש''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס, והפוסקים שבדורות האחרונים. | |||
רבי '''יואל סירקיש | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין. | נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר [[לובלין]]. | ||
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה ב[[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. | |||
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה | |||
רבי יואל היה עשיר גדול | |||
הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'. | הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'. | ||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
*אביו רבי שמואל יפה. | *אביו רבי שמואל יפה. | ||
*רבי הירש שור מבריסק. | *רבי הירש שור מבריסק. | ||
*רבי פייבוש מקראקא. | *רבי פייבוש מקראקא. | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
*רבי | *רבי דוד הלוי סג"ל, [[הט"ז]]. | ||
*הגאון בעל מגיני שלמה. | |||
* | *רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק. | ||
*רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק | *רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין. | ||
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין | |||
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | *רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | ||
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על [[ | *רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר. | ||
==לימוד קבלה== | |||
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| שורה 65: | שורה 39: | ||
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | *הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | ||
== | ==התייחסויות רבותינו נשיאנו אליו == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | ||
| שורה 80: | שורה 54: | ||
הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..." | הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..." | ||
==משפחתו== | |||
*אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] ה'שצ"ח.}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב. | |||
*בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}. | |||
*בתו רבקה, אשת תלמידו ה[[ט"ז]]{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}. | |||
*בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערה|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}} | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים|ס]] | [[קטגוריה:אחרונים|ס]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||