עריכת הדף "רבי יהושע בן חנניה"

[[קובץ:רבי יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר רבי יהושע בן חנניא]]
[[קובץ:מצבת רבי יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]
רבי '''יהושע בן חנניה''' תנא בן הדור השני לתנאים, שחי לאחר חורבן [[בית שני]]. הוא סתם רבי יהושע שבש"ס{{הערה|1=[[רש"י]] [[נזיר]] נו, עב.}}. היה [[לוי]], מהמשוררים{{הערה|[[ערכין]] יא, ב.}}.

היה מגדולי תלמידיו של רבן [[יוחנן בן זכאי]], ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהייתה אמו מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו [[רחמים]] על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה{{הערה|1=[[מסכת אבות]] פב, מח וברטנורא שם.}}.

התגורר בפקיעין שביהודה, שם היה [[רב|מורה הוראה]], כמבואר בגמרא{{הערה|1=[[סנהדרין]] לב, עב.}}: צדק צדק תרדוף, הלך אחר בית דין יפה... אחר רבי יהושע לפקיעין.

היה אב בית דין בב"ד של רבן [[גמליאל דיבנה]]{{הערה|1=יוחסין, [[ב"ק]] עד, ב.}}, והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון{{הערה|סנהדרין יז, עב.}}.

[[לוי]] היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי [[יוחנן בן גודגדא]], אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן [[שירה (בית המקדש)|המשוררים]] ולא מן השוערים{{הערה|1=[[מסכת ערכין]]}}.

אמרתו הידועה היא: "[[עין הרע]] ו[[יצר הרע]] ושנאת הבריות מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]".{{הערה|אבות פב, משנה טז}}

למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר{{הערה|1=[[סדר הדורות]]}}, היה [[עני]] מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] כח, עא.}}.

יש הסוברים שהוא רבי יהושע בן קרחה, אך האריז"ל העיד שהדבר אינו נכון{{הערה|שער הגלגולים הקדמה לו דף מ"ה}}

== בתורת החסידות ==
במחלוקת הלכתית מסוימת שהייתה בינו לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה [[בת קול]] ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם ה[[בת קול]] אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. 

מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערה|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.

{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|יהושע]]