עריכת הדף "רבי חייא (מחכמי הזוהר)"

'''רבי חייא''' הוא תנא המוזכר ב[[זוהר]] הקדוש פעמים רבות. 
רבי אברהם אזולאי כותב בספרו אור החמה בשם רבי [[חיים ויטאל]] כי מדובר ברבי חיא אחר מרבי חיא המוזכר בגמרא, ושני רבי חייא היו.

מובא בזוה"ק לרוב יחד עם ידידו [[רבי יוסי (מחכמי הזוהר)|רבי יוסי]], כך למשל אודות כך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים 
ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.

==בתורת חב"ד==
ב[[ליקוטי אמרים - פרק י']] מוזכר שרצה לעלות להיכלו של [[רבי שמעון בן יוחאי]] ויצאה בת קול - שרק מי שמהפך חושך לאור ומר למתוק, (כלומר שמעלה [[ניצוצות]] לשרשם) יכול לעלות לכאן.

מובא ב[[זוהר]] כי מיכאל ה[[כהן הגדול]]{{הערה|1=ראה [[זוהר]] (ס"ת) לך פ, סע"א. פא, רע"א.}} מקריב מנשמות{{הערה|1=ראה חגיגה יב, ב. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א.}} ה[[צדיקים]] על גבי ה[[מזבח]] וכו', להעלותן עד מקום של שעשועי ה[[מלך]], מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים על ידי מלאכים{{הערה|1=ב"מ פה, ב.}}. חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהייתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות.

בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה]}} משמע שמדובר באותו רבי חייא מהגמרא. אדה"ז מביא מחלוקת שנחלקו בפירוש הפסוק [[ושמתי כדכד שמשותיך]] - שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא{{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא{{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]]. 

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|ח]]