עריכת הדף "רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)"

{{דמות
|שם=רבי דובער שניאורי
|תמונה=אדמו"ר האמצעי.jpg
|כינוי=אדמו"ר האמצעי
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]
|מקום פטירה=[[ניעז'ין]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|רבותיו= אביו אדמו"ר הזקן
|תלמידיו= חסידי חב"ד
|חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

'''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - ט' בכסלו [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.

ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).

לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.

בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}.

בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].

===חינוכו===
עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד]] מיוחד, מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד.

כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.
===בר מצווה===
לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.

לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.

ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.

===נישואיו===
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.

רבי  דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}.

===הדרכת צעירי החסידים===
בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.

באותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.

===קבלת הנשיאות===
בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות".

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

===ליובאוויטש===
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.

מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב"ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

===חברון===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם.

===מאסרו וגאולתו===
[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}
בשנת [[תקפ"ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.

===הסתלקותו===
[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}}
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ"ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].

אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====
אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, ט' כסלו תשנ"ב].}}.

ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}.

== תורתו ==
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו.
מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.

==ספריו==
חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ"ה.}}.

חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

===הספרים שהודפסו על ידו===
*[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו)
*קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])
*[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)
*[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)
*[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)
*[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)
*[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)
*[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)
*[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ"ו)

===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===
*קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]]
*[[פירוש המילות (ספר)]] - ביאורים על התפילה
*[[פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]])
*[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].
*[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ.

==תקנותיו וחידושיו==
{{פסקה חסרה}}
היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד"ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}}
אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.
בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו"ר האמצעי]] מביט בהם.
אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.

==תואר פניו==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק "'''כאילו''' הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!

==משפחתו==
*בנו הרב '''[[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''
*בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]].'''
*בתו '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''.
*בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]].
*בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].
*בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].
*בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].
*בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.
*בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.
*בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]].
*בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]]
*הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם 
*הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי
*'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}
* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]'''
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]