עריכת הדף "רבי אמי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
{{חז"ל| | {{חז"ל| | ||
|תמונה=[[קובץ:רב אמי.jpg| | |תמונה=[[קובץ:רב אמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר רב אמי]] | ||
|דור=דור שלישי ל[[אמורא]]י [[ארץ ישראל]] | |דור=דור שלישי ל[[אמורא]]י [[ארץ ישראל]] | ||
|רבותיו=[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]], [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] | |רבותיו=[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]], [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''רבי אמי בן נתן''', המוכר כ'''רבי אמי''' (ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] נקרא לפעמים '''רבי אימי''') - [[אמורא]] ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של [[רבי יוחנן]], חבר ובר פלוגתא של [[רבי אסי]]. | '''רבי אמי בן נתן''', המוכר כ'''רבי אמי''' (ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] נקרא לפעמים '''רבי אימי''') - [[אמורא]] ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של [[רבי יוחנן]], חבר ובר פלוגתא של [[רבי אסי]]. | ||
== | ==תולדותיו== | ||
נולד ב[[בבל]] למשפחת [[כהנים]]. עלה מ[[בבל]] לארץ ישראל והתיישב ב[[קיסריה]], שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מעכן עבר ל[[טבריה]], שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק{{הערה|רבו המובהק | נולד ב[[בבל]] למשפחת [[כהנים]]. עלה מ[[בבל]] לארץ ישראל והתיישב ב[[קיסריה]], שם למד אצל רבי אושעיא. לאחר מעכן עבר ל[[טבריה]], שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק{{הערה|רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. | ||
}}, וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי [[רב הונא]] שישב בבבל אך לאחר מותו עברה לרב אמי. | }}, וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי [[רב הונא]] שישב בבבל אך לאחר מותו עברה לרב אמי. | ||
יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה השני עם רבי אסי ורבי [[חייא בר אבא]] לבדוק את מצב החינוך. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה ל[[חמת גדר]] פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על היותו ממנה אנשים בתשלום כסף. | יצא בשליחות רבי יהודה נשיאה השני עם רבי אסי ורבי [[חייא בר אבא]] לבדוק את מצב החינוך. כמו כן היה מלווה את רבי יהודה נשיאה ל[[חמת גדר]] פעמים רבות. באופן אישי מתח עליו ביקורת על היותו ממנה אנשים בתשלום כסף. | ||
בנו היה רב פנחס בר רב אמי{{הערה|ראה למשל זבחים, ז ב.}} בן אחר שלו נקרא ינאי{{הערה|חולין קיא, א.}}. | בנו היה רב פנחס בר רב אמי{{הערה|ראה למשל זבחים, ז ב.}} בן אחר שלו נקרא ינאי{{הערה| חולין קיא, א.}}. | ||
מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא. | מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא. | ||
{{ | בגמרא מוזכר מספר פעמים שרב אמי ורב אסי שאלו את רב שאלות מסוימות, ו[[רב (אמורא)|רב]] שתק. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|[[תורת חיים]] בראשית חלק א' פרשת חיי שרה, והאיש משתאה לה, קמ, ד.}} שענין השתיקה זה הוא, כאשר ישאל התלמיד מרבו איזה שאלה חמורה וקשה בדבר שכל וסברא הקשה מאד להבינו ויקשה התלמיד קושיא חזקה לרבו על השכל וסברא שהשפיע לו עד שסותרה לגמרי, שאז יבא ה[[רב]] לכלל שתיקה ממש שישתוק ולא ידע כלל מה להשיבו, כמו שהקשו רב אמי ורב אסי לרב, וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה ושתיק רב, ששתיקה זאת היתה בחינת [[ביטול]] השגה הראשונה לגמרי, אך מיד על ידי שתיקה שנתבטל כח ה[[שכל]] בעצם שבבחינת [[אין]] ממש, הוא שבא להשגת עומק השכל וסברא חדשה לגמרי יותר מן הראשונה, וידע לתרץ קושיא זו, ואם לא השתיקה לא היה הרב מגיע להמשכת השכל וסברא עמוקה יותר, המגיעה מ[[חכמה]] מאין שהיא דרגה גבוהה יותר מ[[חכמה הקדומה]]. | ||
ענין זה מסביר אדמו"ר האמצעי, הוא על פי כלל גדול, שבכל עליה ממהות למהות גבוה מאוד נעלה הימנו, צריך להיות תחלה בחינת הממוצע ביניהם והן ב' מיני ביטול הנ"ל, דהיינו שעת התבטלות הנקרא שממון מן השגה הראשונה, שנקרא אין של היש דהשגה שהוא עומק המושג על קוצר כלי המשיג, והב' ביטול העצמי דבחינת השתיקה בהגיע למהות ההשגה הנפלאה מערך הראשונה, כענין שתק רב כנ"ל דטעם שתיקה זו היה בו ביטול השגה הראשונה ולהמציא שכל חדש ועמוק יותר ובאמצעות שניהם דוקא הוא שהגיע לעומק ההשגה הבאה מאין ממש. | |||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים|אמי]] | [[קטגוריה:אמוראים|אמי]] | ||