עריכת הדף "רבי אלעזר בן רבי שמעון"

'''רבי אלעזר בן רבי שמעון''' היה תנא בדור החמישי. מגדולי ה[[תנאים]], ומחכמי הזוהר, בנו ותלמידו של התנא [[רבי שמעון בר יוחאי]]. ישב עם אביו 13 שנים במערה. לאחר פטירת אביו למד יחד עם חברו רבי, אצל רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה{{הערה|בבא מציעא פ"ד ע"ב.}}.

כשנעשה בר-מצוה, עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה כמו בחתונה. מכיון שמדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת שולחן-ערוך{{הערה|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערה|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערה|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}.

ולכן, בשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערה|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}.

מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, ש[[יסורים]] יבואו עליו, וההוצאות של ה[[רפואה]] עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו.

באותה עת הייתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח{{הערה|1=[[ב"מ]] פד, ב.}}. מעשה זה מסביר הרבי{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] ח"ב, שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח [[סיוון]] ה'תשי"ג.}} שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם הייתה באופן הבירור דתורה, וכמו [[רבי עקיבא]], ומלאכתם הייתה נעשית על ידי אחרים - שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמו שכתוב{{הערה|1=ישעי' סא, ה. וראה [[ברכות]] לה, ב.}} "ועמדו זרים ורעו צאנכם" - שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא{{הערה|1=ראה [[נדרים]] נ, א ובפרש"י ור"נ.}}, והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם הייתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"{{הערה|ברכות שם.}}, שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו הייתה בבחינת המקום, היינו, ב[[סדר השתלשלות]].

*הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'{{הערה|פ"ב דביצה דט"ו סע"ב.}}. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נקראאדר{{הערה|ראה ביאורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על [[תהלים]] מזמור צג עמ' שמב}}.

*האיש מצווה על [[מצוות פריה ורביה|פריה ורביה]] אבל לא ה[[אשה]]. מנא הני מילי. ומלאו את הארץ וכבשה, איש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבוש{{הערה|יבמות ס"ה ע"ב.}}.

*כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע{{הערה|שם.}}.

*מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום{{הערה|שם.}}.

 

 

 

[[קטגוריה:תנאים|אלעזר]]

[[קטגוריה:חכמי הזוהר|אלעזר]]