עריכת הדף "קריסלבה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] נודע ר' [[זלמן זזמר]]{{הערה|שגם נפטר במקום ונטמן שם בשנת [[תקפ"ז]].}}, והרב [[שלמה זלמן פאפירין]], חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]]{{הערה|גם הוא נפטר במקום ונטמן בבית העלמין של העיירה בשנת [[תרל"ב]].}}. | מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] נודע ר' [[זלמן זזמר]]{{הערה|שגם נפטר במקום ונטמן שם בשנת [[תקפ"ז]].}}, והרב [[שלמה זלמן פאפירין]], חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]]{{הערה|גם הוא נפטר במקום ונטמן בבית העלמין של העיירה בשנת [[תרל"ב]].}}. | ||
| − | [[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש [[דא"ח]] שנמשך עד אחרי חצות הלילה{{ | + | [[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש [[דא"ח]] שנמשך עד אחרי חצות הלילה{{הערת שוליים|סיפורים נוראים עמ' 88.}} |
| − | הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.{{ | + | הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.{{הערת שוליים|אהלי שם עמ' 186.}} |
בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז. | בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל. | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל. | ||
| − | מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית [[יין]].{{ | + | מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית [[יין]].{{הערת שוליים|אהלי ליובאוויטש ד, עמ' 9, 10.}} הרב משה וויילער שיגע וטרח ועזר בהדפסת התניא להרב אשר מניקולייב, והגיה את אגרת הקודש שבתניא, והרב מנחם מענדל דיימאנד שהיה מכונה "ר' מענדל די בארד". |
==חסידי חב"ד ילידי העיירה== | ==חסידי חב"ד ילידי העיירה== | ||
