עריכת הדף "קמץ אלף א"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==בלימוד== | ==בלימוד== | ||
כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד. | כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד. | ||
הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}. | הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}.. | ||
וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]: | וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
{{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}} | {{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}} | ||
{{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים. | {{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים. | ||
כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''. | כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''.{{ש}} | ||
הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.|מקור=אגרות קודש חלק ז עמוד קמו}} | |||
==הניגון== | |||
לעיתים{{הערה|מפי ר' [[זלמן לנדא]].}} לאחר [[התוועדות]] ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש: | |||
"קמץ אלף אָ, קמץ בית בָּ, קמץ גימל גָ, קמץ דלית דָ". | |||
- המנגינה לקוחה מה[[ניגון על הסלע הך]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 22: | שורה 25: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ניגונים שונים]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]] | |||