עריכת הדף "קייב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]]
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]]
העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.
העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.
שורה 25: שורה 25:
לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.
לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.


הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק, סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.
הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק,היה סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.


בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.


בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר שלוחי הרבי עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.
בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר רבה הראשי של קייב, הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]] ומשפחתו עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.{{https://www.hidabroot.org/article/1165907}}


==בחסידות חב"ד==
==בחסידות חב"ד==
שורה 43: שורה 43:
לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]].
לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]].


בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].
בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].


בשנת [[תש"ס]] התמנה לשמש כרב העיר הרב [[יונתן מרקוביץ']]{{הערה|קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.}}, המשמש אף כשליח הרבי בעיר ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.


===רבותינו נשיאינו===
===רבותינו נשיאינו===
שורה 61: שורה 62:
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
*הרב [[משה ראובן אסמן]] - שליח הרבי ורבה הראשי של אוקראינה
*הרב [[משה ראובן אסמן]] - שליח הרבי ורבה הראשי של אוקראינה
*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי  
*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי ורב העיר
*הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי, מנהל בית הספר היהודי בעיר, ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר.
*הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי, מנהל בית הספר היהודי בעיר, ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר.


לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)