עריכת הדף "קייב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | |||
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]] | [[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]] | ||
העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים. | העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים לעיר ב[[פרעות ת"ח-ת"ט]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]] | [[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים לעיר ב[[פרעות ת"ח-ת"ט]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]] | ||
ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת | ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת האמוראים, ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית{{הערה|ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר, ומשמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר{{הערה|'''קי''' בכוזרית פירושו גדת הנהר ו'''ייב''' הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.}}. | ||
העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בה קרוב ל-3 | העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בה קרוב ל-3 מליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה. | ||
בשנת [[תקפ"ז]] חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת [[תרכ"א]], אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית. | בשנת [[תקפ"ז]] חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת [[תרכ"א]], אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב [[לוי גרוסמן]] וכן הרב [[שלמה אהרנסון]], שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת [[תר"ע]] התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון. | במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב [[לוי גרוסמן]] וכן הרב [[שלמה אהרנסון]], שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת [[תר"ע]] התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון. | ||
בזמן [[השואה]] נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ- | בזמן [[השואה]] נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ-15,000 איש שרוכזו ונרצחו ב'באבי יאר', המהווה כיום את אחד ממרכזי ההנצחה ההיסטורים המשמעותים ביותר לזכר השואה. | ||
לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה. | לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה. | ||
הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק, סגור לתנועת | הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק, סגור לתנועת רכבים בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים. | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
| שורה 43: | שורה 39: | ||
לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. | לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. | ||
בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם | בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]]. | ||
בשנת [[תש"ס]] התמנה לשמש כרב העיר הרב [[יונתן מרקוביץ]]{{הערה|קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.}}, המשמש אף כשליח הרבי בעיר מטעם המרכז לעניני חינוך ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. | |||
===רבותינו נשיאינו=== | ===רבותינו נשיאינו=== | ||
בשנת [[תרי"ז]] נסע | בשנת [[תרי"ז]] נסע אדמו"ר המהר"ש לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש. | ||
בשנת [[תרכ"ג]] ביקר בעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין. | בשנת [[תרכ"ג]] ביקר בעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין. | ||
כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי | כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ל[[יחידות]]. | ||
לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה. | |||
בחורף של שנת [[תרנ"ח]] שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/157.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157]. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.}}. | בחורף של שנת [[תרנ"ח]] שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/157.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157]. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.}}. | ||
==אישים בעיר== | ==אישים בעיר== | ||
===שלוחי הרבי בעיר=== | ===שלוחי הרבי בעיר=== | ||
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם: | בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם: | ||
*הרב [[ | *הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח ראשי, ורבה של אוקראינה | ||
*הרב [[ | *הרב [[משה אסמן]] - שליח ורב העיר | ||
*הרב [[מרדכי לבנהרץ]] | *הרב [[מרדכי (מוטי) לבנהרץ]] | ||
===אישים בולטים שהתגוררו בעיר=== | ===אישים בולטים שהתגוררו בעיר=== | ||
| שורה 70: | שורה 67: | ||
===ילידי העיר=== | ===ילידי העיר=== | ||
*הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ומנהל בית ליובאוויטש ויו"ר מוסדות חב"ד באנגליה. | *הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ומנהל בית ליובאוויטש ויו"ר מוסדות חב"ד באנגליה. | ||
*הרב [[ישראל ברנבאום]] - דיין בבית הדין הרבני של איגוד הקהילות היהודיות במוסקבה, | *הרב [[ישראל ברנבאום]] - דיין בבית הדין הרבני של איגוד הקהילות היהודיות במוסקבה, ומומחה בעל שם עולמי לבירור יהדות, ופורץ דרך בשימוש הטכנולוגיה בבירור באמצעים גנטיים. | ||
*הרב [[משה בנימין קפלן]] - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה. | *הרב [[משה בנימין קפלן]] - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה. | ||
*פרופסור [[אפרים קציר]] - מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של מדינת ישראל. | *פרופסור [[אפרים קציר]] - מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של מדינת ישראל. | ||
| שורה 79: | שורה 76: | ||
*הרב [[נחום טוביה מפירטין]] | *הרב [[נחום טוביה מפירטין]] | ||
*הרב [[יוסף תומרקין]]{{הערה|אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.}} | *הרב [[יוסף תומרקין]]{{הערה|אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.}} | ||
(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[נחום מצ'רנוביל]]) | |||
{{עיירות באוקראינה}} | {{עיירות באוקראינה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אוקראינה]] | [[קטגוריה:אוקראינה]] | ||