עריכת הדף "קידוש לבנה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
==בתורת החסידות{{הערה|על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.}}== | ==בתורת החסידות{{הערה|על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.}}== | ||
עניינם של קידוש החודש וברכת הלבנה יובן על פי משל מכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה): | |||
המציאות הגשמית שאנו רואים (שהלבנה המקבלת את האור מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של השמש והירח: השמש היא ראשית ומקור החיים לכל ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"{{הערה|לקוטי תורה פקודי ג' ד'.}}. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"{{הערה| ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.}}, כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש, ונמשלת לספירת המלכות. | |||
ומאחר ונשמת האדם השתלשלה גם היא מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בה ישנה מידה זו (מלכות שבו) והיא כח הדיבור: כשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים (מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, מהכח אל הפועל), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם (שכל ורגש) ומשפיע אותם לזולת. | |||
והנה אנו רואים, שכשאדם רוצה להסביר לזולתו דבר שכל עמוק הוא מפסיק לדבר ומתכנס לתוך עצמו, ודוקא הפסקה זו (שכח הדיבור מתבטל לכח החכמה) מאפשר לו להתרכז, ועד שהוא מצליח לסדר לעצמו את הדברים ו"להורידם" לדיבור לזולת. ועל פי הנ"ל יובן עניינו של ראש חודש וברכת הלבנה, כדלקמן: | |||
והנה אנו רואים, שכשאדם רוצה להסביר לזולתו דבר שכל עמוק הוא מפסיק לדבר ומתכנס לתוך עצמו | |||
;ראש חודש | ;ראש חודש | ||
בראש חודש עולה ספירת | בראש חודש עולה ספירת המלכות לקבל את האור האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף), ומכיון שהיא מתבטלת אז לחלוטין מתבטא הדבר גם בכך שהלבנה הגשמית נמצאת ופניה לשמש, והיא רק מקבלת את אור השמש ושום דבר מזה לא מגיע אלינו. | ||
אלא שבראש חודש עצמו מקבלת המלכות את נקודת החכמה בלבד, ואחר כך במשך שבעה ימים היא מקבלת משבע המידות שבה (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'. להעיר, שבתורת הקבלה מבואר ששבע המידות שבחכמה כוללות בתוכן את *כל* "פרצוף" החכמה, והן שורש הדיבור) – ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה. | |||
;ברכת הלבנה | ;ברכת הלבנה | ||
עניינה של "ברכה" הוא הורדה והמשכה מלמעלה למטה, וכדוגמת "המבריך את הגפן"{{הערה| | עניינה של "ברכה" הוא הורדה והמשכה מלמעלה למטה, וכדוגמת "המבריך את הגפן"{{הערה|משנה כלאים ז' א'.}}, זרע בירך ה'{{הערה|ישעיה ס"א ט'.}}(על שם שהנשמות ממשיכים את שם ה' מההעלם אל הגילוי{{הערה|אוה"ת ואתחנן מו.}}) ו"עשיתי לי בריכת מים{{הערה|קהלת ה' ו'.}} (ומטעם זה גם נקרא הפרק המחבר את השוק לירך בשם "ברך" – כי עניינו להוריד את הגוף למטה, וכן ידוע הלשון "מבריך את הגמלים" – מרביץ אותם, מושיב אותם). | ||
והיינו, אחרי שה"לבנה" (מלכות דאצילות) קבלה בשלימות את "עומק השכל" האלוקי, את ההמשכה החדשה – כעת יכולים בני ישראל להמשיך גילוי אלוקות חדש זה בעולם - לקבל פני שכינה. | והיינו, אחרי שה"לבנה" (מלכות דאצילות) קבלה בשלימות את "עומק השכל" האלוקי, את ההמשכה החדשה – כעת יכולים בני ישראל להמשיך גילוי אלוקות חדש זה בעולם - לקבל פני שכינה. | ||
==מנהגי קידוש לבנה== | ==מנהגי קידוש לבנה== | ||
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה| | *על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|על פי ביאור [[אדמו"ר הזקן]] בתורה אור פרשת יתרו, רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה.}}. | ||
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב' | *את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}. | ||
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|[[כף החיים]] אות כ"ח.}}. | |||
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|כף החיים אות כ"ח.}}. | *בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}. | ||
*בסיום הברכה - מנערים | |||
==רמזים וסגולות בקידוש לבנה== | ==רמזים וסגולות בקידוש לבנה== | ||
שורה 60: | שורה 57: | ||
בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/20/index.htm תורת מנחם חלק ד' עמוד קס].}}. | בקידוש הלבנה של חודש כסלו תשי"ב, במוצאי פרשת ויצא, יצא הרבי והירח היה מכוסה בעננים, והרבי סיפר את הסיפור אודות רבי מאיר מפרמישלאן שנופף במטפחת והעננים התפזרו וציין שכך אירע גם עם רבותינו נשיאינו, ואילו בנוגע לעצמו אמר שדי בכך שסיפר את הסיפור, ואכן הרבי הלך לבית אמו וכשחזר - העננים הכבדים שכיסו את הלבנה התפזרו בפתאומיות והרבי קידש את הלבנה יחד עם החסידים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/20/index.htm תורת מנחם חלק ד' עמוד קס].}}. | ||
באור ליום שלישי [[ט"ו סיון]] [[תשכ"א]] קידש הרבי את | באור ליום שלישי [[ט"ו סיון]] [[תשכ"א]] קידש הרבי את הלבנהעל אף שהיה זה כשעה וחצי לאחר סוף הזמן{{הערה|הנוכחים במקום סיפרו שגם מספר שנים קודם לכן אירע מעין זה.}}, ואמר אז "אני סומך על החתם סופר". | ||
{{הערה|1=[ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].}}. | {{הערה|1=[ http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Blesofsky-Jacobson%2023%20Teves%205781.pdf תשורה בלעאפסקי עמוד 45].}}. | ||