עריכת הדף "
קידוש החודש
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]] '''קידוש החודש על פי הראיה''' הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך [[ראש חודש|ראש החודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את ה[[ירח]] בהתחדשותה. ==במקרא== המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] ל[[עם ישראל]] היא [[מצווה|מצוות]] קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}: {{ציטוט|מרכאות=כן| |תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}} מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש". ==בזמן חז"ל== כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא ב[[יום ראשון]] בשבוע ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם. על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הלבנה, ואף שעל פי ה[[תורה]] צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים. לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי ה[[יום טוב|מועדים]] בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים<ref>בזמן קידוש החודש ע"י עדים, בימנו חוגגים יומיים <u>למרות</u> שיודעים מראש מתי יהיה ראש חודש בגלל תקנת רבן יוחנן בן זכאי זכר למקדש</ref>, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש. לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד [[משה רבינו]], הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, [[רמב"ן]] ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל. ==כללים בחישוב== קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה[[צדוקים]] להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות. ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר [[משנה תורה לרמב"ם|היד החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחישובים אסטרונומיים. ===לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח=== אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח", דהיינו - היום הראשון של [[פסח]] לא יכול לחול בימים ב' ד' ו' וכן היום הראשון של [[ראש השנה]] לא יכול לחול בימים א' ד' ו'. הטעם לכלל זה הוא כי אם יחול היום הראשון של ראש השנה ביום ראשון אז הושענא רבה יחול בשבת ולא יהיה אפשר לקיים את תקנת הסופרים של חביטת ערבות, ואם היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי או ביום שישי אז [[יום הכיפורים]] יחול ביום שישי או ביום ראשון ואז יהיה יומיים שאסורים במלאכה עם קדושה של [[שבת]] ואם יהודי ימות רח"ל לא יהיה אפשר לקבור אותו. (הטעם של לא בד"ו פסח זה כי אם יחול היום הראשון של פסח ביום שני אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי, ואם היום הראשון של פסח יחול ביום רביעי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום שישי ואם היום הראשון של פסח יחול ביום שישי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום ראשון) ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}. ==בתורת החסידות== מעלתו ועניינו של קידוש החודש לאור תורת החסידות{{הערה|[[דרך מצוותיך]]' במאמר על מצות קידוש החודש}} הוא חיבור בין בחינת 'קודש העליון', [[ספירת החכמה]], שבה מאיר [[אור אין סוף]] בגלוי, עם בחינת 'חודש', ספירת המלכות, מקור חיות הנבראים. הכוח לחיבור נעשה על ידי אמירת "מקודש" בפי [[בית דין]] סמוכים, היונקים את כוחם מהסמוך הראשון, [[משה רבינו]], שבו מאירה הארת "יסוד אבא". ==לעתיד לבוא== בספר [[ישעיה]]{{הערה|ל, כו.}} מתואר אודות [[הגאולה]]: "[[והיה אור הלבנה כאור החמה|והי' אור הלבנה כאור החמה]]". המשמעות של זה היא, שלעתיד לבוא יהיה לירח אור משלו והוא לא יצטרך לאור השמש, ולכן הוא תמיד יאיר, ומושג מולד הלבנה יתבטל. על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים ב[[תרי"ג מצוות]] אמורה להיות נצחית{{הערה|ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.}}. ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת ב[[ימות המשיח]], שאז [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו כל המצוות]], וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת{{הערה|שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).}}. ==ראו גם== *[[קידוש לבנה]] *[[ראש חודש]] *[[לוח השנה העברי]] ==לקריאה נוספת== *קונטרס [http://old2.ih.chabad.info/images/update/259.pdf הלכות קידוש החודש לרמב"ם עם ביאור] כולל את ההלכות עם ביאור השווה לכל נפש והערות. נערך ויצא לאור על ידי ר' עזריאל ברגר - במהדורה קטנה בשנת תשס"ב ובמהדורה מורחבת בתמוז תשס"ט. ==קישורים חיצוניים== * אתר [http://kiddushhachodesh.net קידוש החודש לרמב"ם] - ספר הלכות קידוש החודש לרמב"ם מבואר על ידי מצגות דנמיות בגרפיקה תלת מימדית {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:זמן]] [[קטגוריה:ראש חודש]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף