| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[קובץ:קידוש שבת.png|ממוזער|קידוש]]
| + | '''קידוש''' הוא כינוי יהודי מסורתי לעדות בה אדם מעיד על מעשה בראשית באמירת פרשת ויכולו ובברכה שבה מקדשים את ה[[שבת]] או את ה[[חג]] על ידי [[ברכה]] מיוחדת הנאמרת על גביע [[יין]]. |
| − | [[קובץ:קידוש.jpg|ממוזער|שמאל|300px|]]
| |
| − | '''קידוש''' - [[מצווה]] מהתורה להזכיר בדיבור את יום ה[[שבת]] בליל שבת ולמחרת ביום, [[חכמים]] תיקנו שהזכירה תאמר על כוס [[יין]], אך גם בנוסח תפילת שבת נאמר נוסח הקידוש. | |
| − | [[קובץ:גביע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע לקידוש]]
| |
| − | ==המצווה==
| |
| − | הציווי מהתורה הוא לגבר ולאשה, לזכור ולהזכיר את יום השביעי, מכיוון שביום זה נח [[הקב"ה]] מבריאת העולם, וכן כזכר ל[[יציאת מצרים]] מכיוון שכל מטרת [[יציאת מצרים]] הוא בכדי שעם ישראל יקבל את התורה ומצוותיה, המצווה מן התורה הוא לקדש את השבת בלילה, ביום, וביציאת השבת - [[הבדלה]], וכך כתוב:
| |
| − | {{ציטוט|תוכן=זכור את יום השבת לקדשו| מקור= שמות כ, ח|מרכאות=כן}}
| |
| | | | |
| − | חכמים תיקנו{{הערה|פסחים דף קו ע"א, רמב"ם פרק כ"ט הלכה ו.}}, שהקידוש יערך דווקא על כוס [[יין]], מכיוון שיין הינו שתיה חשובה, והמצווה הינו לקדש ולשבח את השבת. אך במקרה ואין לו [[יין]] ניתן לקדש גם על הפת, חכמים גם תיקנו את נוסח הקידוש הנאמר בלילה וביום.
| + | הקידוש הוא [[מצווה]] מה[[תורה]] שנאמר{{הערת שוליים|שמות כ, ח}} "זכור את יום השבת לקדשו". |
| | | | |
| − | ==מזל מאדים== | + | ==סדר הקידוש== |
| − | בקידוש ליל שבת, יש מקפידים{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9Dpdf.pdf ראו בהרחבה: הרב רפאל אברהם דובקין, '''קידוש בזמן שעה שביעית''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 508].}} שלא לקדש בשעה השביעית{{הערה|ראה אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר שליט"א חלק י"ב עמוד רכו}} דהיינו בין השעה שש לשבע בשעה מדוייקת. בארץ ישראל שעה זו הינה בין 17:40 - 18:40. ובניו יורק מהשעה 17:56 - 18:56).
| + | לוקח את הכוס בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה{{הערה|העידו רבים שלא ראו את הרבי מגביה את הכוס שלושה טפחים}}. |
| | | | |
| − | מקור וסיבת הדבר הוא מהספר [[מגן אברהם]]{{הערה|סימן רע"א}} הכותב שמכיוון שבשעה זו של כניסת שבת מאיר מזל מאדים שעליו שולט [[מלאך]] סמא"ל, ונחשב זמן שלילי, ישנם המקפידים בעקבות כך להזדרז ולקדש לפני השעה הזאת, כדי לקיים את ההידור לקדש מיד בכניסת שבת וכך כותב גם [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] שלו, וכן על פי הקבלה, מכיוון שלפני שעה זו מאיר מזל צדק.
| + | נוהגים לקדש מעומד הן בשבת ויום טוב והן בפסח (גם השומעים עומדים). את "אתקינו סעודתא" נהג הרבי לומר בלחש, ואחר כך מזג הכוס לקידוש. לפני שמתחיל לקדש יתן עיניו בנרות, וטוב שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו". ובשעת ברכת הגפן והקידוש יתן עיניו בכוס. |
| | | | |
| − | ישנם המתירים לקדש בשעה זו ביין לבן, בטענה שהאיסור הוא רק ביין אדום המזכיר את מזל מאדים. אך רוב רבני חב"ד סוברים שהאיסור כולל כל צורה של קידוש, כולל ביין לבן{{הערה|1=ראו פולמוס תורני בענין זה: הרב [[מנחם מענדל והבה]], '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/04-11-2016-10-44-52-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA.pdf.pdf בענין עשיית קידוש בשעה השביעית]''' {{PDF}}{{אינפו}} הרב [[משה קורנווייץ]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/ בענין קידוש בשעה השביעית]''' {{אינפו}}}}.
| + | לא ראו את [[נשיאי חב"ד]] משתמשים בגביע שיש לו רגל. ועל פי [[קבלה]] יש להדר להשתמש בגביע כסף משום "זה א-לי ואנוהו". |
| | | | |
| − | ==שלום עליכם==
| + | הכוס יהיו שלימות בלי שום פגימה, מודחות היטב, ויכילו לכל הפחות כמות של 'רביעית'. מנהגנו כהפוסקים ששיעור רביעית מצומצם הוא 86 גרם (כמנין "כוס") [3 אונץ ו-16 גראן]. |
| − | הפזמון שלום עליכם נאמר מיד בעת ההגעה מבית הכנסת . נוסח זה נאמר בעמידה.
| |
| − | | |
| − | ==קידוש במקום סעודה==
| |
| − | הקידוש צריך להעשות דווקא בסמיכות לאכילת [[סעודת השבת]], ולמדו זאת [[חכמינו זכרונם לברכה]] ממה שכתוב "וקראת לשבת עונג" שהקידוש צריך להיות בהמשך ל"עונג" - סעודה.
| |
| − | | |
| − | אם לא אכל מיד אחר הקידוש לחם, מזונות, או אפילו [[יין]], לא יצא ידי חובת קידוש ועליו לקדש שוב, בדיעבד יכול המקדש לצאת ידי חובת סעודה ב[[יין]] הקידוש.
| |
| − | | |
| − | ==שיעור היין==
| |
| − | על הכוס להכיל לכל הפחות כמות של [[רביעית]]. מנהגנו כהפוסקים ששיעור רביעית מצומצם הוא 86 גרם, אך על המקדש לשתות לפחות את רוב הכוס.
| |
| − | | |
| − | ==מנהגי הקידוש==
| |
| − | '''[[יין]] מתוקן -''' מקפידים להשתמש ב[[יין]] שלא שתו ממנו הנקרא "יין פגום", אך ניתן ל"תקן" את היין הפגום אפילו באמצעות טיפה אחת מיין מתוקן.
| |
| − | | |
| − | '''כוס שלם -''' נוהגים לקדש בכוס שלמה ולא שבורה, ולכתחילה עדיף לא להשתמש בכוס חד פעמי.
| |
| − | | |
| − | '''הרמת הכוס -''' לוקח את הכוס בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה{{הערה|העידו רבים שלא ראו את הרבי מגביה את הכוס שלושה טפחים}}.
| |
| − | | |
| − | '''הבטה בנרות -''' כשמתחיל לקדש יביט ב[[נרות שבת]], ועדיף שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו".
| |
| − | | |
| − | '''הבטה ביין -''' בשעת ברכת הגפן והקידוש יתסכל על כוס הקידוש, [[הרבי]] נוהג להביט ביין בכל פעם שמוזכר מילה עם השורש קידוש.
| |
| − | | |
| − | '''מעומד ומיושב''' - בקידוש הלילה נוהגים לקדש מעומד, אך בקידוש היום ניתן לקדש גם מיושב.
| |
| − | | |
| − | '''יציאה ידי חובה - ''' מנהג חסידים להקפיד בקידוש הלילה שכל אחד מעל גיל בר מצווה מקדש על היין בעצמו. ויש המחנכים כבר מגיל צעיר יותר{{הערה|1=על פי [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121012 עדותה של הרבנית חנה גוראריה (אמיתות התיעוד מוטלת בספק)], בהיותה ילדה, בכתה מדוע רק הגברים עושים קידוש, וכששמע זאת סבה [[אדמו"ר הרש"ב]] קנה עבורה ועבור אחיותיה גביעי כסף קטנים והיה מוזג מכוסו אל תוך הגביע שלהם ומורה להם לומר ברכה בקול רם.}}.
| |
| − | | |
| − | ==ראו גם==
| |
| − | *[[כוס של ברכה]]
| |
| | | | |
| | ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| − | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2844 כך עורכים קידוש - מדריך וידאו] | + | *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2844 כך עורכים קידוש - מדריך וידאו] |
| − | *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/ka2/296 דיני קידוש ב[[שולחן ערוך]]] | + | *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/ka2/296 דיני קידוש ב[[שולחן ערוך]] |
| − | *שלום דובער וולפא, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/113404301345.html מהי השעה השביעית?] {{בית משיח}} כ"ד חשון תשע"ז
| |
| − | *הרב דיסקין, '''[https://chabad.info/beis-medrash/735436/ קידוש בשעה השביעית]''' באתר מדיה הלכה
| |
| − | *'''[https://col.org.il/news/135005 בדוק את השעה המדויקת של 'השעה השביעית' באזורך]''' {{COL}}
| |
| − | *הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/136567 "שלום עליכם" ו"אשת חיל"] • [https://col.org.il/news/136148 האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'?] • [https://col.org.il/news/136277 מדוע לא עושים קידוש בליל שבת בשעה השביעית? - חלק א'] {{*}} [https://col.org.il/news/136423 חלק ב'] {{*}} [https://col.org.il/news/138672 האם בני הבית שותים מגביש הקידוש דווקא?]''' {{וידאו}}{{COL}}
| |
| − | | |
| | {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | [[קטגוריה:שבת]] | | [[קטגוריה:שבת]] |
| | {{שבת}} | | {{שבת}} |
