עריכת הדף "קונטרס סדר מכירת חמץ"

הקונטרס דן בכל פרטי הדינים וההלכות הקשורים למכירת ה[[חמץ]] לגוי ב[[פסח]]. לאחר שהודפס הקונטרס כתב [[אדמו"ר הזקן]] קונטרס נוסף ארוך יותר, בו מבאר את מקורות ההלכה הזאת. אך הקונטרס השני מעולם לא נדפס, והחוקרים טוענים{{הערה|ר' שלום דובער לוין במבוא להדפסה החדשה של הספר, תשע"ד.}} כי הקונטרס נשרף ב{{ה|שריפה הגדולה בליאדי}} שהייתה בשנת [[תק"ע]].

בנוסף ל"סדר מכירת החמץ" כתב [[אדמו"ר הזקן]] בנפרד את "סדר מכירת [[בהמה]] המבכרת", אשר דיניהם שווים זה לזה בכמה פרטים, אך אחר כך נדפסו יחד.

בתחילה נפתח "סדר מכירת [[בהמה]] המבכרת" במלים: {{ציטוטון|ענין מכירת [[בהמה]] המבכרת}}, אך כאשר התאחדו לקונטרס אחד שונה הפתיח ל: {{ציטוטון|ומענין לענין באותו ענין דמכירת חמץ לנכרי, באתי כמזכיר גם כן ענין מכירת [[בהמה]] המבכרת}}.

בסוף סדר מכירת חמץ ו[[בהמה]] המבכרת, נוסף קטע אחד המתחיל: "ומדי דברי בענין הבכור", והוא פסק הלכה של רבינו הזקן בענין "מום שבתנוך אוזן הבכור" והוא פסק רבינו בענין מום שבתנוך אוזן הבכור, אשר חלק האוזן הנקרא תנוך איננו אותו סחוס רך שבאוזן מבחוץ, אלא הוא הסחוס הקשה שבאוזן מבפנים, אצל נקב האוזן, שדוקא בו נעשה הבכור בעל מום.

הקטע הזה לא הודפס בשולחן ערוך רבינו בשנת [[תקע"ד]], כנראה מפני שלא הגיע לידי המוציא לאור, ולא נדפס עד להוצאת [[ז'יטומיר|דפוס ז'יטומיר]] [[תר"ח]].

הקונטרס נכתב בצורה עמוקה מאוד, וגדולי החסידים התקשו בהבנת הדברים. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] פנו בנושא כמה מגדולי החסידים אל [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]], אחיו של רבינו הזקן, ובספר "[[שארית יהודה]]" ביאר את הקונטרס. בהקדמה לביאור כתב{{הערה|שארית יהודה, סימן י'.}} {{ציטוטון|שלא מצאו אנשי חיל ידיהם להבין קריצת ורמיזת הקדמתו במה שכתב, דמה שנהגו לכתוב והמותר זקפי עליו במלוה אינו מועיל לגדולי הראשונים, וישוטטו אנה ואנה לבקש דברי גדולי הראשונים ולא ימצאו}}.

בהמשך התשובה ביאר מהרי"ל את מקור ההלכה על יסוד הדברים {{ציטוטון|אשר שמעתי רק דרך רמז וראשי פרקים... באולי לא ירדתי לסוף דעת רבינו...}}

[[הרבי הצמח צדק]] ביאר כמה מדברי הקונטרס בכמה מקומות{{הערה|כמו ב: חידושים קמח, ג עמוד א', [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]] לב, א-ד, [[ספר צמח צדק|שו"ת]] חלק אורח חיים סוף סימן מח.}}.

בשנת [[תרמ"ז]] הגאון מוהרא"ד לאוואוט את "[[סידור תורה אור]]" של רבינו, עם באור "שערי תפילה" (ואחר כך במהדורה בתרא בשם "שער הכולל"), ובסופו הדפיס את סדר מכירת חמץ של רבינו, עם ביאורו עליו בשולי הגליון.

בשנת [[תרנ"ט]] הדפיס הגאון החסיד אברהם ברודנא את ספרו "ברכת אברהם", ובתחילתו הדפיס את סדר ונוסח שטר מכירת חמץ, המיוסד על סדר מכירת חמץ של רבינו (עם השינויים הנצרכים לאור התפתחות הדורות ושינויים בסדר החיים), עם ביאור בשולי הגליון, בו מביא מ"שערי תפילה" של מוהרא"ד לאוואוט, ולפעמים חולק על דבריו ולפעמים מבארם. ופעם נוספת עם כמה הוספות בספרו "מגיני אברהם" (ירושלים תרפ"ו).