עריכת הדף "קונטרס אחרון - פרק ד'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
| − | + | ==מבוא== | |
| + | בפרק זה מבאר רבינו אדמו"ר הזקן את הצורך בכל שלושת העמודי העבודה - [[תפילה]], [[תרי"ג מצוות]] ו[[תורה]] (שבכל אחד מהם יש מעלה מיוחדת על פני האחרים). | ||
| − | + | בתחילת הפרק מודגשת מאד המעלה המיוחדת של התפילה: שבעבודת הבירורים שעל ידי תפילה אין הבדל בין זמן המקדש לזמן הגלות, ולכן בזמן הגלות היא העיקר. | |
| − | |||
==טקסט הפרק== | ==טקסט הפרק== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| − | בחלוקת התניא כפי שנסדרה על ידי אדמו"ר הריי"צ (בשעורי התניא היומיים), מתפרס לימוד | + | בחלוקת התניא כפי שנסדרה על ידי אדמו"ר הריי"צ (בשעורי התניא היומיים), מתפרס לימוד האגרת על פני 12 ימים: |
| − | א. | + | א. בהתחלה (6 ימים ראשונים) מוסבר הצורך והמעלה שבכל שלושת העמודים: תפילה מצוות ותורה. |
| + | |||
| + | ב. לאחר מכן (4 הימים הבאים) מבואר מדוע וכיצד נמשך עצם האלוקות דווקא במצוות גשמיות. | ||
| + | |||
| + | ג. ולבסוף (2 ימים האחרונים) מתורצות שאלות שהתעוררו במהלך הלימוד. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | '''א. הצורך והמעלה בתפילה תורה ומצוות:''' | ||
| + | {{ש}}{{*}} '''מעלת התפילה''' על פני תורה ומצוות - שבהמשכת אור אין סוף לשנות את הגשמיות בפועל אין הבדל בין זמן המקדש לזמן הגלות, ולכן בזמן הגלות היא העיקר. | ||
| + | {{ש}}{{*}} '''מעלת המצוות''' (כולל עניין התורה שבהן: לימוד הלכותיהן וסודותיהן) - שבהן מלובשת מהות ועצמות האלוקות. | ||
| + | {{ש}}{{*}} '''מעלת לימוד הסוד''' (סדר ההשתלשלות, הספירות, עבודת המלאכים וכו', שאינו קשור לסודות מצווה פרטית כלשהיא) - שמביא ללב שלם, שהוא תכלית כל התורה. | ||
| + | |||
| − | ב. | + | '''ב. הסבר המשכת עצם האלוקות דווקא ע"י מצוות גשמיות:''' |
| − | + | מאחר ורק שורש הגשמיות הוא בעצמות (כפי שהתבאר באגרת הקודש כ'), רק קיום מצוות בגשמיות יכול לעוררו. | |
| − | + | ולמרות שהמשכת העצמות היא רק ע"י קיום (היינו מצוות עשה), המשכת חכמתו ורצונו הם גם ע"י לימוד (ובזה אין הבדל בין עשה ללא תעשה). | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
'''ג. תירוצים לשאלות:''' | '''ג. תירוצים לשאלות:''' | ||
| − | |||
| − | |||
| − | ==מושגים יסודיים== | + | מסביר שרגש ושכל של הנשמה נקראים נבראים, לעומת הלכות גשמיות שנקראות אלוקות, |
| + | |||
| + | ומכיון שהם נבראים: עבודת הנשמה עושה בעולמות העליונים לבוש המעלים על אלוקות, לעומת ההלכות שהן מגלות אלוקות. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
| + | |||
| − | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי | + | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ה'|פרק ה']]}} |
| − | |||
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | ||
