| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{תניא}} |
| '''להבין מה שכתוב בפרי עץ חיים'''
| |
|
| |
| ==מבוא== | | ==מבוא== |
| בסימן זה (הפלפול הרביעי בקונטרס אחרון{{הערה|מבין חמישה. שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט-מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים [[פרי עץ חיים|בפרע"ח]].}}) מבאר רבינו אדמו"ר הזקן את הצורך בכל שלושת עמודי העבודה ([[תורה]], [[עבודת התפילה|עבודה]] [[תרי"ג מצוות|וגמ"ח]]), שבכל אחד מהם מעלה על פני האחר: בעניין ההעלאה העיקר הוא התפילה{{הערה|המעלה את הבירורים, עליית העולמות. וזהו גם הטעם שבזמן הגלות העיקר הוא התפילה.}}, ואילו בעניין ההמשכות ('''ירידת''' האלוקות להתלבש ולהתגלות בעולמות) העיקר הוא תורה ומצוות.
| | בפרק זה מבאר רבינו אדה"ז את מעלתה המיוחדת של התפילה, ומעשים טובים מאשר לימוד התורה. אם כי יש לדעת, כי במקומות רבים בספר התניא מבאר אדה"ז את המעלה המיוחדת של תורה על פני מצוות מעשיות ותפילה, שכן לכל אחד מהם יש מעלה מיוחדת. אלא שבפרק זה מבאר רבינו כי המעלה המיוחדת של התפילה קשורה במיוחד לדורות אלו, כמו שכותב ה[[אר"י]] ז"ל, והיא המעלה של המשכת אלקותו בתחתונים, כלומר להמשיך את אור האלקות מהעולמות העליונים בה הם בהתגלות, לעולם הזה התחתון שנראה נפרד ממאצילו, ולגלות גם בו את אור אלקותו יתברך. |
| | |
| ==טקסט הפרק== | | ==טקסט הפרק== |
| {{פרק תניא|פרק=ד|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ד'}}}} | | {{פרק תניא|פרק=ד|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ד'}}}} |
|
| |
|
| ==סיכום== | | ==סיכום== |
| בחלוקת התניא כפי שנסדרה על ידי אדמו"ר הריי"צ (בשעורי התניא היומיים), מתפרס לימוד סימן זה על פני 12 ימים:
| |
|
| |
| א. בששת הימים הראשונים מוסבר הצורך והמעלה שבכל שלושת העמודים: תפילה מצוות ותורה.
| |
|
| |
| ב. בארבעת הימים הבאים מבואר מדוע וכיצד נמשך עצם האלוקות דווקא במצוות גשמיות.
| |
|
| |
| ג. ובשני האחרונים מתורצות שאלות שהתעוררו במהלך הלימוד.
| |
|
| |
| '''א. מעלת כל אחד משלושת העמודים תפילה תורה ומצוות:'''
| |
| * '''מעלת התפילה''' על פני תורה ומצוות - שבהמשכת אור אין סוף לשנות את הגשמיות בפועל אין הבדל בין זמן המקדש לזמן הגלות, ולכן בזמן הגלות היא העיקר.
| |
| * '''מעלת המצוות''' (כולל עניין '''התורה''' שבהן: לימוד הלכותיהן וסודותיהן) - שבהן מלובשת מהות ועצמות האלוקות.
| |
| * '''מעלת לימוד הסוד''' (סדר ההשתלשלות, הספירות, עבודת המלאכים וכו', שאינו קשור לסודות מצווה פרטית כלשהיא) - שמביא ללב שלם, שהוא תכלית כל התורה.
| |
|
| |
|
| '''ב. עצם האלוקות נמשך דווקא על ידי מצוות גשמיות:'''
| | ==צילום דפוס התניא== |
| * מאחר ורק שורש הגשמיות הוא בעצמות (כפי שהתבאר באגרת הקודש כ'), רק קיום מצוות בגשמיות יכול לעוררו.
| |
| * ולמרות שהמשכת העצמות היא רק על ידי קיום (היינו מצוות עשה), המשכת חכמתו ורצונו הם גם על ידי לימוד (ובזה אין הבדל בין עשה ללא תעשה).
| |
|
| |
|
| '''ג. תירוצים לשאלות:'''
| | ==מושגים יסודיים בפרק== |
| * מסביר שרגש ושכל של הנשמה נקראים נבראים, לעומת הלכות גשמיות שנקראות אלוקות,
| |
| * ומכיון שהם נבראים: עבודת הנשמה עושה בעולמות העליונים לבוש המעלים על אלוקות, לעומת ההלכות שהן מגלות אלוקות.
| |
|
| |
|
| ==מושגים יסודיים==
| |
|
| |
|
| {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ה'|פרק ה']]}} | | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ה'|פרק ה']]}} |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] |