עריכת הדף "קובנה"

[[קובץ:קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר קובנה]]
'''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה ב[[ליטא]], שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם הייתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני ה[[שואה]] כ-20,000 יהודים, רובם [[ליטאים]]. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר ב[[סלבודקה]], [[שכונה]]{{הערה|מקובל לכנות את השכונה בשם "[[עיירה]]", כיוון שהייתה מנותקת מהעיר, והתושבים כולם היו יהודים חרדים עם צביון חיים כמו בעיירות.}} המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר ל[[רוסיה הצארית|רוסיה]] וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("[[תחום המושב]]").

==חסידי חב"ד בקובנה==
בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה ב[[שואה]], ב[[גטו קובנה]]. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כ[[בית הכנסת]] ו[[בית מדרש]] של [[חסידי חב"ד]], ובו היה גם חדר מיוחד ל[[חסיד]]ים שנהגו ל[[עבודת התפילה|התפלל באריכות]] ([[חדר שני]]). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של [[חסידות גור|חסידי גור]], [[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]] [[חסידות קוידנוב|קוידנוב]] ועוד.
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם ש[[נסיעה לרבי|נסעו תדיר]] כדי להסתופף בצילו. 

בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]]}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.

==העיר ב[[מלחמת העולם השנייה]]== 
בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]].

=== ב[[גטו קובנה]] ===
[[קובץ:בית כנסת קובנה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת]]
[[קובץ:גטו קובנה.jpg|ממוזער|[[גטו קובנה]]]]
חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, המשיכו למסור נפשם על קיום [[מצוות]] למרות התנאים המחפירים. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות [[מניין|מנייני]] [[תפילה]] שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: {{הדגשה|"עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב [[פייביש זיסמן]], שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]"}}. חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית ה[[מצות]] בגטו, ומהבודדים שהקימו [[סוכה]] בסוכות. 

מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת [[ליטא]] כהגנה מפני איום מהצד הרוסי. ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום [[ח' בחשוון]] [[תש"ב]]. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם ה[[משפיע]] ר' [[יהושע אייזיק ברוך]] ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי', שם נרצחו.

ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, כשבמהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. בקיץ [[תש"ד]] עם התקרבות הצבא האדום העבירו הגרמנים את אוכלוסיית הגטו למחנות בתוככי [[גרמניה]]. אלה שהתחבאו בבונקרים אולצו לצאת באמצעות כלבים, פצצות תבערה ורימוני עשן. קרוב למאה איש הצליחו לשרוד ונשארו עד שהגיעו כוחות הברית. 

רק כאלפיים יהודים (כ-8% מכלל יהודי קובנה) שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מבין הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' [[לייב זיסמן]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''"קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו"''' -{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/0/06/512.pdf גיליון מספר 512] (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46
{{תבנית:עיירות בליטא}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]