עריכת הדף "קובנה"

[[קובץ:קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר קובנה]]
[[קובץ:קובנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה ב[[ליטא]], שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם הייתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני ה[[שואה]] כ-20,000 יהודים, רובם [[ליטאים]]. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר ב[[סלבודקה]], [[שכונה]]{{הערה|מקובל לכנות את השכונה בשם "[[עיירה]]", כיוון שהייתה מנותקת מהעיר, והתושבים כולם היו יהודים חרדים עם צביון חיים כמו בעיירות.}} המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר ל[[רוסיה הצארית|רוסיה]] וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("[[תחום המושב]]").

==חסידי חב"ד בקובנה==
בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה ב[[שואה]], ב[[גטו קובנה]]. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כ[[בית הכנסת]] ו[[בית מדרש]] של [[חסידי חב"ד]], ובו היה גם חדר מיוחד ל[[חסיד]]ים שנהגו ל[[עבודת התפילה|התפלל באריכות]] ([[חדר שני]]). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של [[חסידות גור|חסידי גור]], [[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]] [[חסידות קוידנוב|קוידנוב]] ועוד.
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם ש[[נסיעה לרבי|נסעו תדיר]] כדי להסתופף בצילו. 

בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]]}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.

==העיר ב[[מלחמת העולם השנייה]]== 
בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]].

==גטו קובנה==
[[קובץ:גטו קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו קובנה בשכונת סלובודקה, כיום]]
{{ציטוט צף|עם הקמת הגטו נפתחו [[מניין|מניינים]].. מניין שני היה אצל ה[[חסיד]] הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של [[חסידי חב"ד|אנשי חב"ד]] בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[שבת#סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]|אלחנן פרסון, '''יהדות ליטא'''}}
בקיץ [[תש"א]] הקימו ה[[נאצי]]ם ב[[סלבודקה]] את [[גטו]] קובנה, ואיכלסו בו 29,760 יהודים, בתוכם כמאה משפחות מקהילת [[חב"ד]].

=== החיים החסידיים בגטו ===
למרות החיים הקשים מנשוא שהיו בגטו, ה[[שמחה]] והחיות החסידית לא נעלמו מפניהם של [[חסידי חב"ד]]. יו"ר "מועצת הזקנים" (יודנראט{{הערה|השלטון היהודי בגטאות שהיה אחראי על תיווך המשטר הנאצי והקהילה היהודית}} בגטו, מר אברהם תורי (גולוב) מתאר בספרו "גטו יום יום" את ה"[[בר מצווה]]" של [[לייבל זיסמן]], בנו של ר' [[פייביש זיסמן|פייביש]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בדרכי נתקלתי ב[[סוכה]], דלתה הייתה פתוחה לרווחה. ואפשר היה לראות בתוכה יהודי [[זקן|מזוקן]] ולראשו כובע שחור. הוא היה לבוש [[בגד|בגדי]] [[חג]] ופניו קרנו מ[[שמחה]]. בסוכה ישבו עוד מספר אנשים. הם שרו [[ניגון חסידי]] וליוו אותו במחיאות כפיים וברקיעת רגליים. הם שרו בהתלהבות ובדבקות, כאילו לא היו קיימים בעולם גטו ושליטים [[נאצים|גרמניים]].
כאשר ראה אותי, יצא היהודי המזוקן מן הסוכה. הוא אחז בשרוולי ושאל שאלת תם: "מה אתה עושה בסוכות בסביבתנו? שלום עליכם! ו[[יום טוב]] שמח!" הוא היה שרוי במצב רוח מרומם ואף נראה כי לגם כוסית [[משקה]] לכבוד החג. הוא לא הקשיב לתשובתי, שאני ממהר לפגישה.
:"האם כבר ישבת בסוכה השנה?" חקר אותי היהודי המזוקן.
:"לא', עניתי. 'לא היה לי זמן. תסלח לי, אני ממהר".
היהודי, זיסמאן שמו, והוא אגב מכר שלי, סוחר מ[[קובנה]] ו[[חסיד]]. הוא הסתכל עלי בתימהון, כאילו הייתי כופר בעיקר. הוא תפס בזרועי ומשך אותי לתוך הסוכה. 'נא להיכנס' רעם בקולו.
:ואני שוב:"אני ממהר לפגישה בענייני הכלל".
דבריי לא השפיעו על היהודי המזוקן. 'אין דבר רק לרגע', הוא הושיב אותי בכוח על ספסל בסוכה.
הוא רמז לאשתו דרך החלון של הסוכה וזו נכנסה מיד לסוכה ובידיה [[יי"ש]] ועוגה. הוא בעל שמחה, היהודי המזוקן. בנו נהיה היום [[בר מצווה]], הוא ביקש ממני לשתות כוסית יי"ש ולברך את ברכת 'שהכל', וכמובן לטעום מן העוגה. תוך כדי דיבור פצחו היהודים שוב בניגון.
.. היהודים שרו בדבקות וב[[אמונה]] בחסדו של [[השם יתברך]], ואני שכחתי את עצמי ואת שליחותי הציבורית והצטרפתי לניגון ולאמונה... במשך כל היום הייתי תחת הרושם הטוב של אווירת החג בסוכת החסידים. קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו}}.
המניין החסידי התקיים בביתם של [[פייביש זיסמן|משפחת זיסמן]], והיא גם הייתה מהבודדים שהקימו [[סוכה]] ב[[חג הסוכות]].
בגטו התעללו ה{{קישור אם קיים|נאצים}} במיוחד ביהודים בעלי [[זקן]] והדרת פנים מיוחדת, מה שגרם לכמעט כל יהודי הגטו להוריד את זקנם. היחידים שנותרו עם זקן מלא היו ר' פייביש והרב אברהם דובער שפירא, רבה של קובנה, שהיה מרותק למיטת חוליו.
=== חיסול התושבים ===
[[קובץ:אנדרטה לגטו קובנה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לנרצחי הגטו ב[[בית העלמין]] ב[[חולון]]]]
ב[[ז' חשוון]] ערכו הנאצים "אקציה" בילדי הגטו. השמועות על האקציות הנוראיות הגיעו לגטו עוד לפני שערכו זאת הגרמנים אצלם, ומשפחות רבות החביאו את ילדיהם במקומות מסתור. כשהתחילו הגרמנים באקציה גילו שחסרים להם הרבה יהודים ולצורך כך תפסו את אנשי "המשטרה היהודית", ואחרי עינויים קשים חלקם נשברו וגילו על מקומות מסתור.

במהלך החיפושים אחר הילדים מצאו את ילדו של ר' פייביש, חיים ישראל, ולקחו אותו יחד עם אביו ל"פורט התשיעי"{{הערה|מצודה בה רצחו הגרמנים חלק מיהודי הגטו}} שם נרצחו. באותה אקציה נרצחו 9,000 יהודים. לאחר מכן העבירו 6,000 נוספים ל[[מחנה ריכוז|מחנות עבודה]]. עד לשנת [[תש"ג]] נותרו רק כ-4,000 יהודים בגטו.

בתחילת חודש [[חשוון]] העבירו 2,800 יהודים למחנות עבודה ב[[אסטוניה]], כשאת הקשישים והילדים הנותרים שלחו לאושוויץ.

עם התקרבות הצבא האדום הועברו שארית הפליטה לתוככי [[גרמניה]]. בתום המלחמה נותרו מיהודי קובנה רק כ-2,000 יהודים (8 אחוז בסה"כ).

=== חסידי חב"ד שנרצחו בגטו ===
(רשימה חלקית{{הערה|מתוך כ-100 משפחות}})
* [[פייביש זיסמן]].
* [[יהושע אייזיק ברוך]].
* [[סנדר בלוי]].
* חיים ישראל זיסמן, ילדו של ר' פייביש.

=== התעניינות [[הרבי הריי"צ]] במצבם של יהודי הגטו ===
בשנת [[תש"ו]] כשר' [[דובער זיסמן|דובער]] ו[[לייבל זיסמן]] נכנסו ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]] התעניין אצלם הרבי אודות מצבם של כמה מהחסידים מהקהילה בקובנה (כמו ה[[משפיע]]ים [[יהושע אייזיק ברוך]] ו[[סנדר בלוי]]), וכשסיפרו לו שנרצחו החל הרבי לבכות.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''"קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו"''' -{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/0/06/512.pdf גיליון מספר 512] (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46

{{תבנית:עיירות בליטא}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*