עריכת הדף "
צרור החיים
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''צרור החיים''' הם האורות האלוקיים העוטפים את הנשמה אחרי ההסתלקות ומעלים אותה מעלה מעלה כאבן הצרורה ונזרקת במרגמה. ==מקור המושג== מקור המושג בדברי אביגיל לדוד{{הערה|שמואל א' כ"ה כ"ט.}} "והיתה נפש אדני צרורה '''בצרור החיים''' את ה' אלקיך". המפרשים שם מסבירים ש"צרור החיים" הוא העולם הבא{{הערה|רלב"ג ועוד.}}, ונפוץ להשתמש בו בריבוי מקומות: במצבות, בנוסחי תפילות אשכבה, בפיוט אל מלא רחמים, בתפילת יזכור ועוד. ==בקבלה ובחסידות== בתורת הקבלה והחסידות יש לביטוי "צרור החיים" שני ביאורים שונים: א. בזוהר{{הערה|וירא ק"ו ע"ב, תרומה קמ"ב א' ועוד.}} ובאור התורה{{הערה|להרבי הצ"צ, בראשית כרך ז' עמ' תתרמג ב'.}} מבואר שהוא גן עדן העליון. היינו, שעניינו התגלות עתיק שבבינה: "וזהו עניין צרור החיים דעיקרו בינה שבה מאיר עתיקא". ב. ב[[פרדס רימונים]] (להרמ"ק){{הערה|שער ערכי הכינויים (שער כ"ג) במערכת צרור החיים.}} וב[[יאיר נתיב (מאורות נתן)|מאו"א]] "ואין צרור פחות משלושה מלכות שבה נצרר תפארת המקבל מהבינה". היינו, '''מקור החיים''' הוא בינה, '''עץ החיים''' היא תפארת (שהיא עיקר המידות), '''ארץ החיים''' היא מלכות – ו'''צרור החיים''' הוא כששלושתם מתאחדים (ע"י התפארת שממשיכה במלכות את הארת הבינה). ומוסבר בזה בחסידות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הצ"צ – הנחות, כרך ראשון עמ' ש'.}}, שכשם שאבן הנצררת במרגמה נזרקת למרחוק מאד, כך "צרור החיים" צורר את הנפש אחרי ההסתלקות ו"זורק" אותה מעלה מעלה [[לאשתאבא בגופא דמלכא]] ד[[אלוקים חיים]]. והנמשל: שורש הגבול (זמן ומקום) הוא בספירת המלכות{{הערה|שהרי נאמר בה "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך" = עבר הווה ועתיד.}}, ואילו המידות{{הערה|חסד גבורה תפארת וכו'.}} הן למעלה מזמן ומקום, והן "סוף עולמות האין סוף". ומאחר וידוע שהמצוות הן בז"א (היינו, במידות), ע"י קיום המצוות בכל יום ('''בתוך''' הזמן והמקום) מחברים ומיחדים את הנבראים (המוגבלים) עם האין סוף (הבלתי מוגבל). ומכיון שהמצוות מתקיימות ע"י '''האדם''', הן נעשות לנשמה "לבוש" העוטף אותה (כצרור אבן במרגמה) ומעלה אותה מעלה מעלה להתאחד ולהתייחד ב[[אלוקים חיים]], שהוא ה"שם" המאיר בספירת הבינה (המאירה בגן עדן העליון). ==הבהרה== למרות ששני הפירושים מדברים על ג"ע העליון, הנה הפירוש הראשון מדבר על התגלות '''עתיק''' בבינה, ואילו השני מדבר על התעלות הנשמה להתענג '''בזיו''' המאיר בג"ע העליון. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף