עריכת הדף "צמצום בבחינת מרובע"

{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום הממשיך את [[אור אין סוף]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא מושג [[קבלה|קבלי]] המובא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר [[עמק המלך]]. צמצום זה בניגוד לצמצום הידוע המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], והיה בבחינת [[עיגול]], הוא ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}} ועניינו להמשיך האור מהעצמות להיות במציאות אור.

==מקור בתורת מהר"י סרוג==
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, דבר המושלל כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה [[חלל ומקום פנוי]] - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.
צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל ר' [[חיים ויטאל]] מביא זאת בספריו [[עץ חיים]], [[מבוא שערים]] ו[[אוצרות חיים]] באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' [[ישראל סרוג]] וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום זה הראשון:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]]..ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, '''רוחב ואורך''' [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]..|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}.

בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]". בהמשך דבריו מבאר כי לאחר צמצום זה, ניתן המקום להתהוות העולמות וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]]. אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. ומהעקרים שבהם הוא - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בניין [[עולם המלבוש]] וצמצומו, המכונה "צמצום בבחינת מרובע".

וזה לשונו שם בספרו:
{{ציטוט|תוכן=אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של [[טהירו עילאה]]..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..|מקור=עמק המלך שער שני פרקים א-ב}}

==לפני הצמצום או ולאחריו==
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות, אולם במיקומו של צמצום זה אם לפני "צמצום הראשון" או לאחריו ישנם כמה פרטים. כאמור, מפשטות העמק המלך משמע וכן ברבים ממאמרי החסידות{{מקור|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}} שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". אכן הרבי הרש"ב מבאר כי המושג מרובע בהכרח קיים גם באור אין סוף לפני צמצום הראשון, אולם אינו מזכיר צמצום בבחינה זו. בשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי פשוט שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים. ובזה הוסיף על דברי הרבי הרש"ב כי ישנו עניין הצמצום בבחינת מרובע לפני הצמצום.{{הערה|ואולי בא ליישב את הערה שפורסם באותו שבוע בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה בה נטען שאין לכאורה מקור בספרי קבלה לצמצום שבבחינת מרובע שלפני הצמצום.}} 
יש לציין כי בהערתו של הרבי על המאמר [[החלצו]] כותב, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]).{{הערה|ראה שערי עיונים בדא"ח להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}}
===עניינו: לפני הצמצום===
עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מה[[עצמות]]. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות מהמשכתה מהעצמות ממש ויורדת מדרגה לדרגה עד שנמשכת להיות בחינת "מציאות אור" הממלאת את מקום החלל. ירידה זו מדרגה לדרגה הוא באמצעות עניין הצמצום, לפי שכל ירידה והמשכת אור היא על ידי צמצום ו[[העכבה]].{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך ממילא כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכתה גדול יותר, לפי שרצון הוא צמצום והעכבה שלכן אור אין סוף הוא מעין קדמו העדר, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}}

ובפרטיות כמה דרגות בצמצום זה:

* '''המצאת האור מהעצמות''' - תחילת מציאות האור היא כלולה בעצמות ממש.{{הערה|שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה, מאמר דיבור המתחיל החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}} ושם הוא אינו בבחינת מציאות כלל ולמעלה מעניין ה[[יכולת]] גם כן, וזאת מכיוון שהעצמות ממש מובדל מכל עניין, וכל העניינים ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות,{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}} לכן המשכת האור מהאור הכלול בהעצמות ממש להיות בבחינת יכולת הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}

* '''ירידות באור גופא''' - לאחרי ירידה זו ישנה הירידה שמהיכולת להיות אור כלול במאור. (אור הכלול במאור הוא למטה מהיכולת, לפי שהיכולת עניינה היכולת להאיר ושלא להאיר בהשוואה, משאין כן "מאור" מבטא את היכולת כפי שהיא "מצוירת" כבר ביכולת להאיר שהרי זה כל עניין המאור להאיר.) ולאחר מכן ירידה מ[[אור כלול]] (שגם אור הכלול במאור עדיין אינו "מציאות אור") להיות בגדר מציאות אור. ובאור גופה ישנם כמה ירידות עד לירידה האחרונה שלפני הצמצום שעניינה הירידה באור להיות בערך העולמות (שאף שאור זה הוא לפני הצמצום היא "שייכת" לעולמות. והראיה, מהצמצום עצמו שהרי ללא הצמצום אי אפשר להיות עולמות וזאת משום שהאור סותר לעולמות, זה גופא מורה על שייכותו לעולמות שלכן הוא סתירה למציאותם). ירידה זו באור - להיות שייך לעולמות - נוצרת על ידי ה(דרגה הנמוכה שב)צמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}

====הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה====

ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.

דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל '''המשכת''' אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.

מצד זה שעצמותו אינו מוגדר בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות - [[יש מאין]] כמציאות ה[[יש]] (ולא עילה ועלול),
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול, ממילא בהכרח שיש רבוי צמצומים עד לצמצום הראשון שעל ידה היא המשכת דרגה הראשונה שבאור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}

===עניינו: לאחרי הצמצום===
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}}

אור [[הקו]] שנמשך מאור אין סוף לאחרי הצמצום הראשון להיותו בגדר [[אור]] מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו האותיות ה[[רשימו]] ב[[רל"א שערים]] לאחרי הצמצום, בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. מאותיות אלו נתהווה [[עולם המלבוש]] שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות. 

אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (המשכת האור בכלל מרומזת בארבעת האותיות של שם הוי"ה ועולם המלבוש מרומז באות "ה" הראשונה ולאחר מכן ישנו אות "ו" שעניינה המשכה מלמעלה למטה - שבראשה נקודה כהיו"ד שמורה על צמצום ולאחר מכן קו הממשיכה למטה) וצמצום זה נקרא צמצום בבחינת מרובע או בלשון המקובלים "קיפול המלבוש". וכפי שמבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות בעוד של מ"ה ובן יחד יש רק תשע עשרה אותיות יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי והיא דרגת האור המאירה לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו. כתוצאה מצמצום זה נוצר מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו.{{הערה|עמק המלך שם}} צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא.{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.}}

==תוארו: מרובע==
מבואר בספר הזוהר {{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות [[ם|מ"ם סתומה]] לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, משא"כ במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק בינהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.

הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת [[אותיות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&st=&pgnum=10&hilite= של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה'], בשם הגנת אגוז.}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' [[אותיות]] שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}

וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}}

==נשמות ישראל==
שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם ה[[עצמות]] שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי. 

גם עבודתם בעולם שהיא [[בירורים|לברר]] ענייני העולם ששרשם ב[[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]] נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שב[[סדר השתלשלות]] שרשו של עולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תשנ"א חלק ד' ע' 220]}}

==קישורים חיצוניים==
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]