עריכת הדף "פרשת קדושים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
'''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת. | '''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת. | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
*'''ראשון''' - הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה להוכיח את בני ישראל להיות קדושים, ולאחר מכן תמצות של מספר חוקים ומצוות כמו [[כיבוד הורים]], שמירת שבת, השארת חלק מהתבואה ב[[שדה]] עבור העניים, לא לגנוב, לא לשקר, לא לשים מכשול בפני עיוור{{הערה|מצוה זו כוללת גם את האזהרה שלא לגרום לאדם אחר לחטוא, ולדוגמא לומר לאדם על מאכל שהוא כשר בזמן שהוא טרף.}}, לא להישבע לשקר בשם ה', לא להלין את שכר העובד, לא לקלל חרש, לא לעבוד [[עבודה זרה]], איסור לחשוב מחשבת חוץ בזמן שחיטת הקרבן, והציווי לאכול אותו בזמן המיועד לו. | *'''ראשון''' - הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה להוכיח את בני ישראל להיות קדושים, ולאחר מכן תמצות של מספר חוקים ומצוות כמו [[כיבוד הורים]], שמירת שבת, השארת חלק מהתבואה ב[[שדה]] עבור העניים, לא לגנוב, לא לשקר, לא לשים מכשול בפני עיוור{{הערה|מצוה זו כוללת גם את האזהרה שלא לגרום לאדם אחר לחטוא, ולדוגמא לומר לאדם על מאכל שהוא כשר בזמן שהוא טרף.}}, לא להישבע לשקר בשם ה', לא להלין את שכר העובד, לא לקלל חרש, לא לעבוד [[עבודה זרה]], איסור לחשוב מחשבת חוץ בזמן שחיטת הקרבן, והציווי לאכול אותו בזמן המיועד לו. | ||
| − | *'''שני''' - ציווי על הדיינים לשפוט בצדק, איסור לרכל ולספר לשון הרע, ציווי לעזור לאדם אחר מישראל הנמצא במצוקת-חיים, מצוות [[אהבת ישראל]] ואיסור שנאת אדם אחר מישראל ואיסור נקימה ונטירה, והזהירות | + | *'''שני''' - ציווי על הדיינים לשפוט בצדק, איסור לרכל ולספר לשון הרע, ציווי לעזור לאדם אחר מישראל הנמצא במצוקת-חיים, מצוות [[אהבת ישראל]] ואיסור שנאת אדם אחר מישראל ואיסור נקימה ונטירה, והזהירות מ[[איסורי כלאיים]] (עבודה בצוות של שני בהמות מסוגים שונים, ולבישת [[בגד]] הארוג מצמר וכלאיים וכיוצא בזה), האיסור להינשא לשפחה חצי-משוחררת{{הערה|כגון שנקנתה על ידי שני שותפים ואחד מהם החליט לשחרר אותה לחופשי.}} המאורסת לעבד עברי, ואופן הכפרה על חטא זה. |
*'''שלישי''' - [[איסור ערלה]], לפיו אסור לאכול פירות עץ בשלושת השנים הראשונות מאז נטיעתו. האיסור לנהוג בהפקרות בפריצות ובחוסר צניעות, איסור [[כישוף]] וקעקוע, האיסור לגזור את הזקן ולהקיף את פאת הראש, ואזהרה כפולה על [[שבת|שמירת השבת]] ולהקפיד על שמירת הקדושה של ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]], ועל כבודם של זקנים ואנשי שיבה. | *'''שלישי''' - [[איסור ערלה]], לפיו אסור לאכול פירות עץ בשלושת השנים הראשונות מאז נטיעתו. האיסור לנהוג בהפקרות בפריצות ובחוסר צניעות, איסור [[כישוף]] וקעקוע, האיסור לגזור את הזקן ולהקיף את פאת הראש, ואזהרה כפולה על [[שבת|שמירת השבת]] ולהקפיד על שמירת הקדושה של ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]], ועל כבודם של זקנים ואנשי שיבה. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
*'''שביעי''' - בסיום הפרשה אנו קוראים על ההתנייה בין היאחזות העם היהודי ב[[ארץ ישראל]] ונתינתה להם, לבין השמירה על המצוות שנתן לבני ישראל, וההקפדה על ההבדלה וההפרדה שהציב בין עם ישראל לבין שאר האומות על ידי המצוות. על ידי ביצוע המצוות אנו מתחברים אל ה' ונהיים קדושים. | *'''שביעי''' - בסיום הפרשה אנו קוראים על ההתנייה בין היאחזות העם היהודי ב[[ארץ ישראל]] ונתינתה להם, לבין השמירה על המצוות שנתן לבני ישראל, וההקפדה על ההבדלה וההפרדה שהציב בין עם ישראל לבין שאר האומות על ידי המצוות. על ידי ביצוע המצוות אנו מתחברים אל ה' ונהיים קדושים. | ||
| − | == | + | ==בתורת החסידות== |
| − | + | בנוגע למצות 'ואהבת לרעך כמוך' הקשו המפרשים [[רמב"ן]], | |
| + | פענח רזא, חזקוני, ועוד, הרי כל אדם יכול לשלוט | ||
| + | על מעשיו אך אין בכחו של כל אחד ליצור | ||
| + | רגש בלבו, וא"כ, איך שייך שיבוא כל אחד | ||
| + | מישראל לקיים מצוה זו, שירגיש בלבו אהבה | ||
| + | לכל אחד מישראל? | ||
| + | [[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ז עמ' 216 ואילך | ||
| + | }} ששנינו במסכת [[אבות]] ש"חביבין ישראל שנקראו בנים | ||
| + | למקום"{{הערה|פ"ג מ"ד}}. וכן אמרו [[חז"ל]] "למה הדבר | ||
| + | דומה, למלך בשר ודם, שכעס על בנו וחבשו | ||
| + | בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא | ||
| + | להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, | ||
| + | כששמע המלך – לא דורון הוא משגר לו, ואנן | ||
| + | קרויין בנים, דכתיב בנים אתם לה' אלקיכם" | ||
| + | {{הערה|ב"ב י, א}}. ונמצא, שכל [[ישראל]], מבלי הבט על | ||
| + | מצבם הרוחני, גם במצב ש"כעס על בנו", הם | ||
| + | קרויים "בנים למקום", ובמילא הם אחים ממש. | ||
| + | ועפ"ז מובן כיצד יבוא האדם ל"ואהבת | ||
| + | לרעך כמוך", כי, כאשר יתבונן אדם בזה | ||
| + | שהשני הוא אחיו, יתעורר במילא לרגש של | ||
| + | אהבה, באהבת אחים. | ||
| + | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=276 רעיונות לפרשת קדושים] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=276 רעיונות לפרשת קדושים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=276&article=2735 טקסט פרשת קדושים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=276&article=2735 טקסט פרשת קדושים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
