עריכת הדף "פרשת מטות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת מטות''' היא ה[[פרשה]] התשיעית ב[[ספר במדבר]] (מפרק ל' פסוק ב' עד פרק ל"ב פסוק מ"ב). | '''פרשת מטות''' היא ה[[פרשה]] התשיעית ב[[ספר במדבר]] (מפרק ל' פסוק ב' עד פרק ל"ב פסוק מ"ב). | ||
פרט לשנים מעוברות מסויימות, נקראת פרשת מטות יחד | פרט לשנים מעוברות מסויימות, נקראת פרשת מטות יחד הפרשה שלאחריה, [[פרשת מסעי]], כדי ש[[פרשת דברים]] תיקרא ב[[שבת]] שלפני [[תשעה באב]]. | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
*'''חמישי''' - פקידי הצבא ערכו מרשם של החיילים ומצאו כי אפילו חייל אחד לא נהרג במלחמה, ולכן נתנו הפקידים קרבן תודה מיוחד לה'. | *'''חמישי''' - פקידי הצבא ערכו מרשם של החיילים ומצאו כי אפילו חייל אחד לא נהרג במלחמה, ולכן נתנו הפקידים קרבן תודה מיוחד לה'. | ||
*'''שישי''' - סיפור [[שבט ראובן]], [[שבט גד]] וחצי [[שבט מנשה|שבט המנשה]], שהיה להם [[צאן]] רב מאוד. בראותם כי בצד המזרחי של הירדן, הינו מקום אידיאלי עבורם, ביקשו ממשה רבינו רשות להתיישב מחוץ ל[[ארץ ישראל]], בצד זה של הירדן. משה ענה להם שהם חוזרים על טעותם של ה[[מרגלים]] שלא רצו להכנס לארץ, ובכך הם ירפו את ידי כולם שלא ירצו להכנס למלחמה בארץ. תשובתם למשה | *'''שישי''' - סיפור [[שבט ראובן]], [[שבט גד]] וחצי [[שבט מנשה|שבט המנשה]], שהיה להם [[צאן]] רב מאוד. בראותם כי בצד המזרחי של הירדן, הינו מקום אידיאלי עבורם, ביקשו ממשה רבינו רשות להתיישב מחוץ ל[[ארץ ישראל]], בצד זה של הירדן. משה ענה להם שהם חוזרים על טעותם של ה[[מרגלים]] שלא רצו להכנס לארץ, ובכך הם ירפו את ידי כולם שלא ירצו להכנס למלחמה בארץ. תשובתם למשה היתה, כי הם מוכנים להשאיר מאחריהם את בני משפחותיהם ואת הצאן, והם עצמם יכנסו ביחד עם שאר העם לארץ ישראל ויטלו חלק במלחמת הכיבוש. רק לאחר שכל בני ישראל יתיישבו בנחלתם, הם יחזרו לצד המזרחי של הירדן. | ||
*'''שביעי''' - משה קיבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן קיבלו את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בנו גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם. | *'''שביעי''' - משה קיבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן קיבלו את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בנו גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם. | ||
== | ==בתורת החסידות== | ||
בפרשת גבולות הארץ נראה דבר פלא | |||
בפרש"י, שברוב הפעמים לא נקט לשון "גבול", | |||
כלשון המקרא פעמים רבות בפרשה זו, אלא לשון | |||
"מצר". וצריך עיון למה שינה [[רש"י]] כך? | |||
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"ח עמ' 124}} | |||
שידועים דברי השל"ה הק' {{הערה|חלק תושב"כ ר"פ וישב}} | |||
שפרשיות התורה שייכות לזמן שחלות בהן, וכפי | |||
שמבאר בארוכה {{הערה|בחלק תושב"כ בדרוש לפרשיות מטות | |||
מסעי ודברים}} הקשר דפרשיות מטות מסעי ודברים | |||
לבין המצרים {{הערה|שלעולם חלות פרשיות אלו בבין | |||
המצרים}}. ויש לומר, שזהו הרמז בזה שנקט רש"י | |||
לשון "מצר" במקום לשון "גבול" - לרמז על הזמן | |||
שקורין פרשה זו, בזמן ד"בין המצרים". | |||
והקשר בין "מצרני הארץ" לימי בין המצרים | |||
הוא, כי זה שיכול להיות ענין של "בין המצרים" | |||
– חורבן וגלות ר"ל - שרשו בכך שיש מצר וגבול | |||
לקדושת הארץ, דרק כאשר קדושת א"י אינה | |||
בהתפשטות כדבעי, אלא היא מוגבלת ובתוך | |||
מצר, אז יש נתינת מקום לענין של "בין המצרים" | |||
כפשוטו, אך כאשר קדושת ארץ ישראל היא | |||
בשלימות ללא הגבלות, אזי מתפשטת קדושה זו | |||
בכל העולם ואין מקום לגלות. | |||
==קישורים חיצונים== | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=292 רעיונות לפרשת מטות] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=292 רעיונות לפרשת מטות] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=3165 טקסט פרשת מטות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=3165 טקסט פרשת מטות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||