עריכת הדף "פרשת כי תצא"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת כי תצא''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר דברים]] (מפרק כ"א פסוק י' עד פרק כ"ה פסוק י"ט).  
'''פרשת כי תצא''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר דברים]] (מפרק כ"א פסוק י' עד פרק כ"ה פסוק י"ט).  


שורה 7: שורה 6:
'''הקדמה''' - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של [[מצוות]] השייכות למצבים שונים בחיי ה[[יהודי]].
'''הקדמה''' - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של [[מצוות]] השייכות למצבים שונים בחיי ה[[יהודי]].


*'''ראשון''' - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא ל[[מלחמה]] ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר גונב, גוזל מתהולל ועוד.
*'''ראשון''' - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא ל[[מלחמה]] ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר מתנהג גונב, גוזל מתהולל ועוד.


*'''שני''' - במקרה בו אדם רואה אבידה או [[בהמה]] של חברו שתועה ב[[שדה]], עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא אריכות ימים.
*'''שני''' - במקרה בו אדם רואה אבידה או [[בהמה]] של חברו שתועה ב[[שדה]], עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא חיים ארוכים.


*'''שלישי''' - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש [[שעטנז]] (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים ב[[בית דין]] יהודי, כיון שללא כך ה[[נישואין]] הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.
*'''שלישי''' - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש [[שעטנז]] (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים ב[[בית דין]] יהודי, כיון שללא כך ה[[נישואין]] הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.
שורה 15: שורה 14:
*'''רביעי''' - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון ש[[הקב"ה]] נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.
*'''רביעי''' - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון ש[[הקב"ה]] נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.


*'''חמישי''' - התורה מפרטת את הדינים ל[[גירושין]]. ראשית כל יש צורך ב[[גט]] כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושין של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.
*'''חמישי''' - התורה מפרטת את הדינים לגירושים. ראשית כל יש צורך בגט כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושים של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.


*'''שישי''' - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך ה[[שנה ראשונה|שנה הראשונה]] לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים בהקשר של זהירות מ[[לשון הרע]].
*'''שישי''' - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך השנה הראשונה לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים.


*'''שביעי''' - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על אחת מ[[שש זכירות|ששת הזכירות]]: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.
*'''שביעי''' - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על על אחת משש מצוות: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.


==קישורים חיצוניים==
==בתורת החסידות==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/ki-teitzei לקוטי שיחות פרשיות - פרשת כי תצא] {{מפתח}}
בתחילת מסכת [[קידושין]] שנינו: "האשה נקנית בשלש דרכים
כו' בכסף בשטר ובביאה". ובספרי למדו ג' אופני
קידושין אלו מהפסוק בפרשתנו: "כי יקח איש אשה
– מלמד שהאשה נקנית בכסף כו', ובעלה – מלמד
שהאשה נקנית בבעילה, ומנין אף בשטר כו', תלמוד
לומר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו,
מקיש הוויתה של זה ליציאתה של זה, מה יציאתה
מזה בשטר אף הוויתה מזה בשטר"{{הערה|וראה גם גמ' שם
ד, ב ואילך, ירושלמי ריש קידושין}}.
והנה, אף שהאשה מתקדשת "בשלש דרכים"
מ"מ איתא בגמ' "רובא בכספא"{{הערה|יבמות לא, ב}}, שרוב
ישראל מקדשים בכסף דווקא, וכן כתב הרמב"ם
"נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשווה כסף"{{הערה|הל'
אישות פ"ג הכ"א}}.
ויש לומר הטעם בזה:
בטעם הדבר שבמשנה הסדר הוא שנקט התנא
קידושי כסף בתחילה "בכסף בשטר ובביאה" כתבו
ראשונים שהוא "משום דאקדמי' קרא, דכתיב כי יקח
דהיינו כסף"{{הערה|חידושי הרשב"א ריש קידושין, וראה גם
ריטב"א שם, ועוד}}.
ועד"ז יש לומר בנדון דידן, שבהתאם לזה
שקידושי כסף הוקדמו בכתוב לכן נהגו ישראל לקדש
בכסף דווקא.
(ע"פ [[לקוטי שיחות]] חי"ט עמ' 215)
==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=164 רעיונות לפרשת כי תצא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=164 רעיונות לפרשת כי תצא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1110 טקסט פרשת כי תצא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1110 טקסט פרשת כי תצא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)