עריכת הדף "פרשת בחוקותי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
'''פרשת בחוקותי''' היא ה[[פרשה]] העשירית והאחרונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד). | '''פרשת בחוקותי''' היא ה[[פרשה]] העשירית והאחרונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד). | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
| − | *'''ראשון''' - ה | + | *'''ראשון''' - הבטחת ה[[תורה]] [[ברכות]] כאשר [[עם ישראל]] ישמור את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] |
| − | *'''שני''' - המשך תיאור שיגשוגם של עם ישראל כאשר יקיימו את התורה | + | *'''שני''' - המשך תיאור שיגשוגם של עם ישראל כאשר יקיימו את התורה. |
| − | *'''שלישי''' - | + | *'''שלישי''' - המשך תיאור הברכות ותחילת ההבטחה ותיאור העונשים והקללות לסרים מדרך התורה, ובהם [[גלות]] מ[[ארץ הקודש]]. בסיום מבטיחה התורה ש[[הקב"ה]] יגאל את עם ישראל מארצות הגוים. |
| − | *'''רביעי''' - | + | *'''רביעי''' - תרומת [[כסף]] ל[[בית המקדש]], כתחליף ל[[אדם]], [[בהמות]] או [[קרקעות]]. דהיינו: באם אדם נשבע לתרום את ערך עצמו לה', מהו השווי הכספי שעליו לתרום, לפי הגיל ותנאים נוספים. |
*'''חמישי''' - דיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. | *'''חמישי''' - דיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
*'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'. | *'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'. | ||
| − | == | + | ==בתורת החסידות== |
| − | + | ידועים דברי [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע | |
| + | לתוכחות של פרשת בחוקותי "אף שלפי הנראה דברי | ||
| + | התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם | ||
| + | רק ברכות" {{הערה|לקוטי תורה פרשתנו מח, א}}. | ||
| + | ועד"ז יש לפרש בנדון דידן, שזה ש"כל | ||
| + | ישראל ערבים זה בזה" – ברכה היא, שכל אחד | ||
| + | יכול לעזור ולהועיל לחבירו, ויש לו "ערבות" | ||
| + | לחבירו. | ||
| + | והטעם ל"ערבות" זו הוא מפני ש"כל | ||
| + | ישראל ערבים זה בזה, כלומר "מעורבים" זה | ||
| + | בזה . . וכמו האדם שיש לו ראש ורגל והראש | ||
| + | מקבל חיות גם מהרגל שצריך לו, כך כל ישראל | ||
| + | ביחד הם נקראים "אדם" אחד - קומה אחת" | ||
| + | {{הערה|לשון אדמו"ר הזקן נ"ע בלקו"ת בהעלותך לג, ג}}, ומצד | ||
| + | ה"עירוב" בין כל ישראל, לכן שייכים כולם זה | ||
| + | לזה, וכל אחד מישראל יכול להועיל ולעזור | ||
| + | לחבירו. | ||
| + | ועזרה זו צריכה להיות בשמחה ובחפץ לב, | ||
| + | כפירוש השלישי ב"ערבים זה בזה", מלשון | ||
| + | "עריבות" ומתיקות {{הערה|ספר השיחות ה'תש"א עמ' 144 . | ||
| + | וראה ג"כ אג"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע ח"א עמ' שפד. ח"ו | ||
| + | עמ' מז}}, שלכל יהודי צריך להיות נעים ומתוק | ||
| + | הערבות והעירוב שיש לו עם היהודי האחר. | ||
| + | (ע"פ [[אגרות קודש]] ח"ב עמ' שמו. ועוד) | ||
| + | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2877 טקסט פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2877 טקסט פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1537 קריאת התורה של פרשת בחוקותי עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1537 קריאת התורה של פרשת בחוקותי עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}} | ||
