עריכת הדף "פרשת בהר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת בהר''' היא ה[[פרשה]] התשיעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ה פסוק א' עד פרק כ"ו פסוק ב'). | '''פרשת בהר''' היא ה[[פרשה]] התשיעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ה פסוק א' עד פרק כ"ו פסוק ב'). | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
*'''רביעי''' - המשך פירוט דיני מכירת קרקע לפני שנת היובל; אדם לא אמור למכור את קרקעותיו אלא אם כן הוא עני. ובאם חזר מזלו והתהפך הגלגל, עליו לקנות בחזרה את הקרקע. | *'''רביעי''' - המשך פירוט דיני מכירת קרקע לפני שנת היובל; אדם לא אמור למכור את קרקעותיו אלא אם כן הוא עני. ובאם חזר מזלו והתהפך הגלגל, עליו לקנות בחזרה את הקרקע. | ||
*'''חמישי''' - המשך דיני מכירת קרקעות ובתים בקשר לשנת היובל. התורה נותנת אפשרות לגאולת בית | *'''חמישי''' - המשך דיני מכירת קרקעות ובתים בקשר לשנת היובל. התורה נותנת אפשרות לגאולת בית לאחר הקניה עד לשנה אחר הקניה, אך לאחר מכן פג תוקפה של זכות זו, למעט בערי הלויים, בהן ניתן לגאול את הבית בכל עת. כעת פונה התורה לנושא העזרה לזולת, ובין היתר אוסרת עלינו התורה לתת הלוואה ליהודי ב[[ריבית]], או לקחת הלוואה בריבית. | ||
*'''שישי''' - צווי דיני עבד עברי, אשר גם באם [[יהודי]] מכר את עצמו בגלל הנסיבות, אסור לנו להתנהג אליו כעבד, אלא חובה להתנהג בכבוד, והוא אף משתחרר בשנת היובל. | *'''שישי''' - צווי דיני עבד עברי, אשר גם באם [[יהודי]] מכר את עצמו בגלל הנסיבות, אסור לנו להתנהג אליו כעבד, אלא חובה להתנהג בכבוד, והוא אף משתחרר בשנת היובל. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
*'''שביעי''' - גאולת עבד עברי שנמכר ולאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]]. | *'''שביעי''' - גאולת עבד עברי שנמכר ולאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]]. | ||
== | ==בתורת החסידות== | ||
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] תשמ"ח ח"ב עמ' 455 ואילך}} את הדבר שלימד הכתוב דבר זה | |||
במצוות [[שמיטה]] דווקא: | |||
ידיעת "פרטי" ו"דקדוקי" המצוה נוגעת | |||
לקיום המצוה במעשה בפועל. כי, כדי לקיים | |||
את המצוה לא מספיקה ידיעת "כללות" | |||
המצוה, אלא בהכרח לדעת גם את פרטי' | |||
ודקדוקיה. | |||
ועל כן, היינו עלולים לחשוב, שרק פרטי | |||
ודקדוקי המצות שהיו צריכים להתחיל בקיומם | |||
מיד, נאמרו בסיני. אך המצוות שקיומם לא | |||
התחיל כי אם לאחרי משך זמן רב, מכיון שלא | |||
היו הדברים נוגעים לפועל, לכן לא נאמרו | |||
בסיני גם פרטי המצוה, אלא כללות המצוה | |||
בלבד. | |||
ועל כן נאמר במצות שמיטה דווקא | |||
"בהר סיני", כי מצות שמיטה היא המצוה | |||
הכי "רחוקה" בזמן מ"הר סיני", שהרי | |||
קיומה לא התחיל כי אם רק אחרי הכניסה | |||
לארץ, ולאחרי כיבוש וחלוקה, וגם אז | |||
- רק לאחרי שש שנים של עבודת האדמה. | |||
משא"כ שאר המצוות התלויות בארץ, קיומן | |||
התחיל מיד לאחרי ירושה וישיבה, במשך | |||
שש השנים דעבודת האדמה{{הערה|ומצות הקהל | |||
שקיומה לאחרי שנת השמיטה – הרי תוכנה קשור ל"הר | |||
סיני" כי קיום מצוה זו היא "כיום שנתנה בו בסיני . .כאילו עתה נצטווה ומפי הגבורה שומעה" (רמב"ם הל' | |||
חגיגה פ"ג ה"ו)}}. | |||
ומזה שאפילו מצות שמיטה, נאמרו פרטיה | |||
ודקדוקיה בסיני, למדנו במכ"ש וק"ו לשאר | |||
המצוות כולן, שאף אם לא היו נוגעים אז | |||
לפועל, מכל מקום "מסיני היו כולם". | |||
==קישורים חיצונים== | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2828 טקסט פרשת בהר עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2828 טקסט פרשת בהר עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2765 פרשת בהר בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2765 פרשת בהר בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | ||