עריכת הדף "פרץ מוצ'קין"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 14: שורה 14:


===חתונתו===
===חתונתו===
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא חאשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' [[נחמן הבלין]], דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.


כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.
כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.
שורה 33: שורה 33:
כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.
כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.


ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטשקנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.
ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.


בתקופה זו מעבר למסך הברזל, היה הכינוי המחתרתי שלו בפי החסידים 'אחיזרח'.
בתקופה זו מעבר למסך הברזל, היה הכינוי המחתרתי שלו בפי החסידים 'אחיזרח'.


=== מחוץ לרוסיה ===
=== מחוץ לרוסיה ===
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול עם שניים מבניו מרוסיה ל[[פולין]], ולאחר נדודים הגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], משם נסע ל[[צרפת]].  
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.
 
ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה מ[[הרבי]] להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.
 
במשך שלושים שנה כיהן כמשפיע קהילת חב"ד במונטריאול.


בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].
בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].
שורה 48: שורה 44:
==אלה תולדות פרץ==
==אלה תולדות פרץ==
[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]
[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]
הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' פרץ מוצ'קין, כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".
הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".


עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].
עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].
שורה 55: שורה 51:


==ניגונו==
==ניגונו==
ניגון שר' פרץ מוצקין חיבב ונקרא על שמו:
ניגון שחובר על ידי ר' פרץ מוצקין:


{{טורים|תוכן=
{{טורים|תוכן=
שורה 87: שורה 83:
געשטארבן גאנץ שווער,{{ש}}
געשטארבן גאנץ שווער,{{ש}}
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,{{ש}}
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,{{ש}}
ווייל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,{{ש}}
וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,{{ש}}
מען קען עס לייכט פארלירן,{{ש}}
מען קען עס לייכט פארלירן,{{ש}}
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,{{ש}}
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,{{ש}}
שורה 149: שורה 145:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[יהושע דובראווסקי]], סדרת תולדות ר' פרץ מוצ'קין ב[[שבועון בית משיח]]. נדפס בשנית בספר אלה תולדות פרץ.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.
*[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - פרק כג


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*מנחם מענדל מישולובין, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/05/645233a7c1758_1683108775.pdf נאזרת בגבורה]''', בתוך גליון 'כי קרוב' 113 ערב פרשת אמור תשפ"ג, בסדרת 'משפיעים לדורות'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מאצקין%20קפלן.pdf תשורה מוצקין קפלן כ"ו אדר תשפ"ג] עם הוספות לספר אלה תולדות פרץ על ר' פרץ מוצקין
;באטראכט דעם מענטש
;באטראכט דעם מענטש
* [http://chabadpedia.co.il/images/a/a8/ר'_פרץ_מוצ'קין_מנגן_את_ניגונו_מ'דאף.mp3 לשמיעת הניגון] מתוך היכל הנגינה {{שמע}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/a/a8/ר'_פרץ_מוצ'קין_מנגן_את_ניגונו_מ'דאף.mp3 הקלטה של ר' פרץ מנגן את הניגון]
* [https://chabadpedia.co.il/images/c/ca/%D7%91%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%A2%D7%9B%D7%98_%D7%93%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע של מקהלת הקאפעליע {{שמע}}
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}


{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
שורה 167: שורה 157:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה: אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת מוצ'קין]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)