עריכת הדף "פרי עץ חיים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]
'''פרי עץ חיים''' הוא ספר ב[[תורת הקבלה|קבלה]] מ[[כתבי האריז"ל]] שנכתב על ידי תלמידו העיקרי, רבי [[חיים ויטאל]], ונערך וסודר על ידי רבי [[מאיר פאפירש]]. הספר כולל ביאורים בקבלה על כוונות ה[[תפילה]] ועל מועדי השנה.
'''פרי עץ חיים''' הוא ספר ב[[תורת הקבלה|קבלה]] מ[[כתבי האריז"ל]] שנכתב על ידי תלמידו העיקרי, רבי [[חיים ויטאל]], ונערך וסודר על ידי רבי [[מאיר פאפירש]]. הספר כולל ביאורים בקבלה על כוונות ה[[תפילה]] ועל מועדי השנה.


הספר מוזכר פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ורוב הענינים מקבלת [[האריז"ל]] המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה (ועל הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.
הספר מוזכר פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ורוב הענינים מקבלת [[האריז"ל]] המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה (ועל הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.


בספר זה מובאים גם דברים מ"החברים" - שאר תלמידי האריז"ל, שלא הייתה להם סמכות להעביר את תורתו (המוסמך היחיד לכך היה רבי חיים ויטאל). בשל כך, היו מקובלים שנמנעו מללמוד את אותן מובאות. עם זאת, ב[[תורת החסידות]] מביאים גם מדברי החברים, כיוון של[[רבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], שקיבל מ[[אחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]]), ולכן הם ידעו במה לסמוך{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תקנט].}}.
בספר זה מובאים גם דברים מ"החברים" - שאר תלמידי האריז"ל, שלא היתה להם סמכות להעביר את תורתו (המוסמך היחיד לכך היה רבי חיים ויטאל). בשל כך, היו מקובלים שנמנעו מללמוד את אותן מובאות. עם זאת, ב[[תורת החסידות]] מביאים גם מדברי החברים, כיון של[[רבותינו נשיאינו]] הייתה קבלה מה[[בעל שם טוב]], שקיבל מ[[אחיה השילוני]] (שהוא זה שלימד את [[אליהו הנביא]]), ולכן הם ידעו במה לסמוך{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תקנט].}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{HebrewBooks|ר' חיים ויטאל|פרי עץ חיים|19621|דובראוונא, תקס"ד}}
*{{HebrewBooks|ר' חיים ויטאל|פרי עץ חיים|19621|דובראוונא, תקס"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|}}
{{ספרי קבלה}}
{{ספרי קבלה}}
[[קטגוריה:כתבי האריז"ל]]
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)