עריכת הדף "פסח גלגל"


'''פסח גלגל''' הוא כינוי ל[[חג הפסח]] הראשון שבני ישראל קיימו בארץ ישראל. לאחר שבני ישראל [[הכניסה הראשונה לארץ|נכנסו לארץ]], הקב"ה הורה ל[[יהושע בן נון]] למול את בני ישראל, ואחר כך הקריבו את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] בגלגל.

==מילה==
בני ישראל עברו את הירדן לאחר שהות של 40 שנה במדבר, והגיעו לגלגל שעל יד יריחו ב[[י' בניסן]] בערב.

ב[[י"א בניסן]]{{הערה|סדר עולם רבה פרק יא.}} [[הקב"ה]] הורה ליהושע "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים, וְשׁוּב [[ברית מילה|מֹל]] אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית". הסיבה להוראה זו הייתה, מכיוון שבהיותם במדבר בני ישראל לא נמולו. בגמרא{{הערה|שם=יב|[[מסכת יבמות]] עא, א-ב.}} מובאות שתי דעות מה הפירוש שהם לא נימולו:
#בני ישראל לא יכלו למול את עצמם. הגמרא מציעה שזה היה מפאת חולשת הדרך, או מפני שלא נשבה רוח צפונית (שהיא לא חמה ולא קרה, והשמש זורחת); וזה שלא נשבה הרוח היה או מפני שהם היו "נזופים", או בכדי שלא יתפזרו [[ענני הכבוד]]. וההוראה הייתה למול בשנית, כיוון שהפעם הקודמת שכולם מלו היה לפני [[פסח מצרים]].
#בני ישראל כן נימולו גם בהיותם במדבר, אך מכיוון שהמצווה שניתנה ל[[אברהם אבינו]] הייתה רק 'מילה' (חתיכת הערלה) ולא פריעה, הם היו צריכים לשוב ו'לפרוע' את המילה. ולכן ההוראה הייתה למול "שנית", כי הם כבר נימולו פעם אחת.

יהושע הכין "חרבות צורים" (סכינים למילה), ומל את כל בני ישראל, במקום נוצרה גבעה של עורלות. ובני ישראל נשארו במחנה למשך הימים הבאים.

לאחר מכן התגלה ה' ליהושע ואמר לו: "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם", ולכן נקרא המקום בשם "גלגל".

==פסח==
מאז שבני ישראל יצאו מ[[מצרים]], הם הקריבו [[קרבן פסח]] פעם אחת בלבד - לאחר הקמת [[המשכן]] בשנה השנייה לצאתם ממצרים. כעת כאשר הם הגיעו לארץ, הגיע הזמן להתחלת קיום המצווה זו באופן סדיר.

הגמרא{{הערה|שם=יב}}אומרת, שבני ישראל הקריבו את הפסח בטהרה, דהיינו, שהם קיבלו את ההזאה הראשונה (שביום השלישי) בהיותם 'ערלים'. ישנה מחלוקת בין ה'סדר עולם' שסובר שערב פסח יצא בשבת, לבין 'סדר הדורות' שסובר שיצא ביום שני (הנפקא מינה ממחלוקת זו, הוא האם אפשרי להזות בשבת){{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&pgnum=115 חלק י"ח [[פרשת בהעלותך]] שיחה ב הערה 26 (עמ' 106)].}}.

וראה לקמן בנוגע לאכילת מצות בפסח זה.

==הבאת העומר==
לאחר שהפסוק מתאר את עשיית הפסח, הוא ממשיך ואומר:
{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:
:וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא:}}
בגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין]] לז, א ואילך.}} ישנו דיון האם בני ישראל הביאו את העומר מיד בכניסה לארץ, או שהחלו רק לאחר ירושה וישיבה. ומסכמת הגמרא, שלפי [[רבי אליעזר]] שהחדש נוהג בכל מקום, מובן שהוא נהג מיד בכניסה. אך לפי תנא קמא שהוא נוהג רק בארץ, מדוע היו צריכים לחכות לט"ז בניסן בכדי לאכול את התבואה החדשה? ומתרצת שלא היה צורך, כיוון שהיה להם את המן שפסק לירד ב[[ז' אדר]] ונשאר להם למשך 40 יום, עד ט"ז בניסן.

ישנה קושייה של האבן עזרא שמביא תוספות{{הערה|על אתר ד"ה ממחרת.}} בנוגע לגמרא זו: הפסוק אומר שבני ישראל יצאו ממצרים "ממחרת הפסח"{{הערה|[[פרשת מסעי]] לג, ג.}}, דהיינו בט"'''ו'''. ולפי זה גם את הפסוק שאצלנו (בספר יהושע) צריך לפרש כך, ולא שהיה זה בט"'''ז'''? [[רבינו תם]] מתרץ שהם אכלו בט"ו מהתבואה הישנה (שהביאו עמהם מעבר הירדן), כיוון שהם הוצרכו לאכול [[מצה|מצות]]. ו"קלוי" שהוא מהחדש, הם אכלו רק למחרת - בט"ז, שגם הוא נקרא "עצם היום הזה"{{הערה|[[פרשת אמור]] כג, יד.}}; אולם ר"י מפרש שלשון התורה ולשון הנביאים אינן שוות, ולכן, אף שבתורה "מחרת הפסח" הוא ט"ו, אצל יהושע הוא ט"ז. ומה שאמר "(מחרת) הפסח", ביהושע הכוונה היא לאכילת הפסח, ובתורה - לשחיטתו.

בתוספות אחר{{הערה|מסכת [[ראש השנה]] יג, א ד"ה הקריבו.}} מוסברת שיטתו של [[רבינו תם]] (שהמקרא בא לומר שאכלו ישן, אף שמובן בפשטות) - מכיוון שהם חיבבו את המן, הם לא רצו לאכול דבר אחר, ולכן אף שהם אכלו מן הישן, הם לא אכלוהו. ואכילת המצה בליל הסדר אינה כלולה בחשבון זה, כיוון שהם היו "מוכרחים" לאוכלה, אין זה נחשב לאכילה בעניין זה.

בהמשך תוספות מביאים מחלוקת בין אמוראים ב{{קח|תלמוד|ירושלמי}}{{הערה|[[מסכת חלה]] פרק ב הלכה א.}}, ואומרים שהיא אותה המחלוקת כמו בין ר"ת ור"י: 

ר' יונה שאל את ר' ירמיה: האם כאשר בני ישראל נכנסו לארץ ל{{מונחון|קמה|תבואה שלא נקצרה}} היה דין של "[[חדש]]"? החזיר לו ר' ירמיה: מדוע שלא יהיה דין של חדש? ענה ר' יונה: שהוא שואל לא (רק) על לחה, (אלא) גם אם היא יבשה - האם יש איסור בזה? ושאל אותו חזרה, ר' ירמיה: ולדבריך שיש 'חדש' בתבואה של נכרי, אפילו אם ימצא 'חיטים בעליה' גם כן אסור? אם כן איזה [[מצה|מצות]] אכלו בני ישראל ב[[ליל הסדר]]?! לאחר מכן אמר ר' יונה, שמתחרט על שלא ענה לו - שזוהי מצוות עשה (אכילת מצה), והיא דוחה את הלא תעשה (לא לקצור מה'חדש').
וממשיך בירושלמי ומבאר, שלפי ר' יונה, עשה דוחה לא תעשה גם אם הוא לא כתוב לידו בתורה, וזה בסדר; אך לפי ר' יוסי שכן צריך, ממה בני ישראל אכלו מצות? ממה שתגרי אומות העולם היו מוכרים להם.

ומסיים, שכל הסוגיא הזאת היא רק לפי [[רבי ישמעאל]] - שהמצווה של 'חדש' היא רק לאחר 14 השנים של ירושה וישיבה. והקשה ר' בון בר כהנא: והרי נאמר שבני ישראל אכלו "מעבור הארץ ממחרת הפסח", היינו שכן הקריבו את [[קרבן העומר]]? והקשה על כך ר' אלעזר בר יוסי לפני רבי דוסא: כתוב שבני ישראל יצאו ממחרת הפסח, ואילו על פי מה שכתוב כאן חסר יום.

==לקריאה נוספת==
*[[ספר יהושע]] פרק ה.

==ראו גם==
*[[קרבן פסח]]
*[[ברית מילה]]

{{הערות שוליים}}
{{יהושע}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:ספר יהושע]]