עריכת הדף "פסח בעל-עגלה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסף_מביישינקוביץ'.jpg|ממוזער|בעל עגלה חסידי. איור: שולם פייגין]]
הרב ר' '''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.
'''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.


== תולדות חיים ==
== קורות חייו ==
פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.
הרב ר' פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.


הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].
הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].


לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערה|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}
לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערת שוליים|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}


מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.
מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.
שורה 17: שורה 16:
{{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}


כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, והיה מבטש אותם בחריפות{{הערה|ספר השיחות תש"א, עמ' 35; ספר השיחות תש"ז, עמ' 118.}}.
כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא.


כך מסופר כי פעם הרבי הרש"ב שאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.{{הערה|שמועות וסיפורים}}
כך מסופר כי פעם הרבי הרש"ב שאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.{{הערת שוליים|שמועות וסיפורים}}


גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערה|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את 'פיישע בעל-עגלה' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".}}.
גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערת שוליים|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את ''פיישע בעל-עגלה'' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".}}.


נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.
נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
שורה 29: שורה 28:


{{הערות שוליים}}  
{{הערות שוליים}}  


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)