עריכת הדף "פסח בעל-עגלה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסף_מביישינקוביץ'.jpg|ממוזער|בעל עגלה חסידי. איור: שולם פייגין]]
הרב ר' '''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], אשר רבים הבאים אליה הטביעוהו בזיכרונותיהם. חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב.
'''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.


== תולדות חיים ==
== קורות חייו ==
פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.
הרב ר' פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.


הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].
הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].


לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערה|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}
לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערת שוליים|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}


מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.
גם מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.


סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.
סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.
עוד על אופיו סיפרו תלמידי התמימים מליובאוויטש כי הוא היה בן אדם גס, ואף היה מנבל את פיו כמיטב המסורת בין חסידים. אמנם הוא היה חסיד של הרבי הרש"ב.


על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:
על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:
שורה 17: שורה 18:
{{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}


כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, והיה מבטש אותם בחריפות{{הערה|ספר השיחות תש"א, עמ' 35; ספר השיחות תש"ז, עמ' 118.}}.
כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא.
 
כך מסופר כי פעם הרבי הרש"ב שאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.{{הערת שוליים|שמועות וסיפורים}}
 
גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערת שוליים|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את ''פיישע בעל-עגלה'' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".}}.
 
נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.


כך מסופר כי פעם הרבי הרששאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.{{הערה|שמועות וסיפורים}}
== פלוקלור ==
הרב ר' פסח בהיותו חלק מההווי של העיירה ליובאוויטש בימיה הטובים של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, בה הייתה העיירה מבודדת מכל פגע רע, הוא היה נשוא כמה וכמה שהזכירוהו כחלק ממנה.


גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערה|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את 'פיישע בעל-עגלה' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".}}.
{{ציטוט|תוכן=מעולם לא נוצר פולחן נסיעות ולא שמענו על התארגנויות של תלמידי הישיבה בליובאוויטש לביקור בליאדי או בלאזניא, אף שהיה ביכלתם לשכור את "'''פיישע הבעל-עגלה'''" לנסיעה קצרה מעין זו בימי "בין הזמנים".|מקור=הרב [[יהושע מונדשיין]] בעניין הנסיעות ל"מקומות קדושים", תגובה בעיתון [[כפר חב"ד]]|מרכאות=כן}}


נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.
כך גם הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]] התייחס לזה:
 
{{ציטוט|תוכן=בזמנים הטובים היה עומד '''פיישע-בעל-עגלה''' ודוחס את החסידים לעגלתו המקרטעת ומביא אותם מתחנת הרכבת של רודניא לליובאוויטש. לפני כן היו החסידים עושים את דרכם לליובאוויטש בהליכה רגלית.|מקור=[http://www.mylubavitch.org/%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93/ טור דעה: למה נבחרה ליובאוויטש לבירת חב"ד?]|מרכאות=כן}}


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*בנו, שלמה - חתנו של ר' שמואל בלינר, בנו של ר' [[מיכאל בלינר]]
*בנו, שלמה - חתנו של ר' שמואל בלינר, בנו של ר' [[מיכאל בלינר]]


{{הערות שוליים}}  
{{הערות שוליים}} ==
 


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)