| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 2: |
שורה 2: |
|
| |
|
| ==תולדות העיירה== | | ==תולדות העיירה== |
| התיישבות במקום החלה בשנת רנ"ב ככפר חקלאי קטן, שהתפרנס מגידולי קרקע. לאורך כל השנים נשמר אופיו של הכפר כמקום שקט ומבודד, שהתאים במיוחד להתפתחותה של הקהילה היהודית במקום. | | התיישבות במקום החלה בשנת ה'רנ"ב ככפר חקלאי קטן, שהתפרנס מגידולי קרקע. לאורך כל השנים נשמר אופיו של הכפר כמקום שקט ומבודד, שהתאים במיוחד להתפתחותה של הקהילה היהודית במקום. |
|
| |
|
| בעת נסיגתו של נפוליון מרוסיה במהלך מלחמת רוסיה-[[צרפת]] בשנת [[תקע"ב]], הגיעו חיילותיו בסמיכות לעיירה, שם תקפו אותם פלוגה של חיילים רוסיים שהרגו רבים מהם. | | בעת נסיגתו של נפוליון מרוסיה במהלך מלחמת רוסיה-צרפת בשנת [[תקע"ב]], הגיעו חיילותיו בסמיכות לעיירה, שם תקפו אותם פלוגה של חיילים רוסיים שהרגו רבים מהם. |
|
| |
|
| ב[[ג' תמוז]] [[תש"א]] נכנסו הנאצים לעיירה ומיד הוציאו להורג מספר תושבים. בחודש [[מר חשון]] [[תש"ב]] הוציאו להורג את יושבי הגטו ביער בסמיכות לעיירה, וכשלשה שבועות לאחר מכן הוצאו להרוג אחרוני היהודים שהיו בגטו.
| | הקהילה החסידים במקום הייתה קיימת כבר בתקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר הסתלקותו קיבלו על עצמם כל החסידים תושבי העיירה את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. |
|
| |
|
| עם סיום המלחמה שוקם הכפר, ונכון לשנת [[תשע"ג]] מתגוררים בו כ-6,000 תושבים, המתפרנסים ממפעלי דלק, עיבוד עץ המגיע מיערות הסביבה, ועיסוק בדיג בנהרות הפזורים בסביבה.
| | האוכלוסיה היהודית בעיירה הייתה מעורבת מתושבים חסידים ו[[מתנגדים]], ועל פי פשרה שהציע [[אדמו"ר המהר"ש]] וויתרו על החסידים על התמודדות למשרת רב העיירה תמורת קבלת משרת ה[[שחיטה]] לידיו של חסיד חב"ד שישחט כפי ההידורים שהנהיג [[אדמו"ר הזקן]], ושהחסידים סמכו עליו בעניני [[יראת שמים]]. |
|
| |
|
| ==חסידות חב"ד בעיירה==
| | כאשר רצו החסידים להקים בית כנסת חסידי משלהם בו יתפללו בנוסח [[האריז"ל]] וינהגו במנהגי החסידים, הפעילו המתנגדים את כל כוחם, והלשינו לממשלה שהחסידים רוצים לעורר מהומות, וגם לאחרי שהושג האישור הממשלתי, היו המתנגדים מגיעים בשעות הלילה והורסים את היסודות שהקימו החסידים לבניית [[בית הכנסת]] ורק כעבור זמן ארוך הצליחו החסידים להעמיד את [[בית הכנסת]] על תילו והמלחמה פסקה. |
| בשנת [[תקצ"ו]] עברו להתגורר בעיירה שמנתה אז כשלש מאות תושבים ר' שלמה קוגל ונכדו ר' [[חנוך הענדל קוגל|הענדל]], ובכך היוו למעשה את הגרעין הראשון להתפתחות היישוב החב"די בעיירה, בה התגוררו עד אז [[מתנגדים]] בלבד.
| |
|
| |
|
| כרב הקהילה החסידית שימש בתחילה המשפיע הנודע ר' חנוך הענדל קוגל, וכשעבר לליובאוויטש בשנת [[תרל"ז]] שימש הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]. החל משנת [[תרמ"ח]] כאשר נאסר הרא"ח ראזנבוים, עמד בראש עדת החסידים השו"ב ר' [[ראובן ליברמן]].
| | הקהילה המקומית הונהגה על ידי ה[[משפיע]] [[חנוך הענדל קוגל]] עד שעבר להתגורר ב[[ליובאוויטש]] בסביבות שנת [[תר"מ]]. את תפקידו בהנהגת הקהילה החליף הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] שכיהן בתפקיד זה עד למאסרו בשנת [[תרמ"ח]], אז עבר התפקיד לשוחט החסידי בעיירה ר' [[ראובן ליברמן]]. |
|
| |
|
| הקהילה החסידית בפלשצ'ניץ התייחדה בכך שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] קיבלו כל החסידים ללא יוצא מן הכלל את [[אדמו"ר המהר"ש]] כרבי, ולא הלכו אחרי שאר בניו של אדמו"ר הצמח צדק.
| | בעת [[מלחמת העולם השניה]] נכבש הכפר על ידי הגרמנים שהרסו את הכפר עד היסוד, והרגו את תושביו שמנו באותה שעה כאלפיים איש. |
|
| |
|
| ===מלחמת המתנגדים בחסידים===
| | עם סיום המלחמה שוקם הכפר, ונכון לשנת [[תשע"ג]] מתגוררים בו כ-6,000 תושבים, המתפרנסים ממפעלי דלק, עיבוד עץ המגיע מיערות הסביבה, ועיסוק בדיג בנהרות הפזורים בסביבה. |
| ====בית הכנסת החסידי====
| |
| המתנגדים לא ראו בעין יפה את מעבר החסידים לעיר והצרו את צעדי החסידים שהחלו מתיישבים בעיירה בכך שלא נתנו בידם לבנות בית כנסת משל עצמם. בתחילה לא הניחו לחסידים לשכור בית לצורך בית הכנסת, ואף השיגו אזהרה ואיסור מהשלטונות שלא לבנות בית כנסת עבור עדת החסידים, כך שגם כאשר התפללו החסידים בא' מן הבתים - הלכו מיד המתנגדים והלשינו לשלטונות, וכך הוכרחו החסידים להתפלל בבית הכנסת של המתנגדים - דבר שיצר מחלוקות רבות.
| |
| | |
| תחילת הישועה באה מהשתדלות החסידים לבחירת הרב אליהו חיים ראזנבוים כ"זקן העיירה" - לו היה רישוי מיוחד מטעם השלטונות לחתום על ניירות נצרכים בשם הממשלה. אך גם לאחר השגת האישורים הנצרכים המשיכו המנגדים בראשות משפחת סוחרים גדולה מהעיר להלחם בבניית בית הכנסת, וגם ר' יצחק בלאזער{{הערה|המפורסם בכינויו ר' יצחק פעטערבורגער, מח"ס 'פרי יצחק'.}} שהשתדל רבות לעשות שלום במחלוקת זו לא הצליח בדבר.
| |
| | |
| רק כאשר משפחה זו נפלו בעסקיהם ונתדלדלו במעמדם ובכך אזלה ידם של המתנגדים - הסכימו המתנגדים לנסוע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] לצורך פשרה. אדמו"ר המהר"ש העיד והתרה בהם "אם תאבו ושמעתם כו', ואם לאו...".
| |
| | |
| אז החלו החסידים בבניית בית הכנסת, אך גם אז הגיעו המתנגדיים מידי לילה והרסו את מה שנבנה במשך היום, דבר שגרם לכך שהחסידים העמידו שמירה בלילות על מבנה בית הכנסת. הדברים הדיעו לידי כך שר' [[דוד שיפרין]] מעיד ברשימותיו "אשר הכסף שהוזילו מכיסם הי' יכולים לבנות את השטיבעל בגג של כסף ממש".
| |
| | |
| ====הרב והשו"ב====
| |
| גם אודות בחירת [[רב]] ו[[שו"ב]] בעיירה הייתה מחלוקת בין החסידים והמתנגדים בעיירה. לבסוף התקבלה פשרתו של אדמו"ר המהר"ש, שהרב יהיה מחוג ה[[מתנגדים]] - אך מקובל על ה[[חסידים]], ואילו השו"ב יהיה מעדת החסידים. ואכן כרב העיירה נבחר הרב יהודה ליב משכיל לאיתן, ולשו"ב ר' אהרון זאב בן ר' ברוך דובער.
| |
|
| |
|
| ==חסידים הקשורים לעיירה== | | ==חסידים הקשורים לעיירה== |
| שורה 42: |
שורה 30: |
| *[[מענדל פוטרפס]] - יליד העיירה. | | *[[מענדל פוטרפס]] - יליד העיירה. |
| *[[הענדל ליברמן]] - יליד העיירה. | | *[[הענדל ליברמן]] - יליד העיירה. |
| *[[שמואל גלפרין]].
| |
|
| |
|
| ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |
| שורה 50: |
שורה 37: |
|
| |
|
| {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | | {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} |
| {{הערות שוליים}}
| |