עריכת הדף "פינחס"

{{למחיקה|סיבה=אין קשר לחב"ד}}
הנביא האלוקי '''פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן''' זכה למדרגותיו הרמות בזכות ייחוסו הרם, ולאו דווקא מ[[אהרן]]. בגמרא [[[בבא בתרא]] דף קט] נאמר: אהרן שנשא את בת [[עמינדב]] [שהיה צדיק] יצא ממנו פינחס.

כשאמרו חזל [ילקוט שמעוני תורה תשעא] 'פינחס זה אליהו', לא התכוונו שזה אותו אדם ממש, אלא שאליהו היה גלגול של פינחס לגמרי, ללא שום התערבות ניצוץ מנשמה אחרת [מפי הגאון הגדול רבי בן-ציון מוצפי שליטא].

חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר [יעזר] ואת העיירות שבחסותה [במדבר כא, לב].

פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] מתי שאביו [[אלעזר]] וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת [אבות דרבי נתן פרק יב, ה'].

היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור [פרקי דרבי אליעזר פרק מז].

מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]] [במדבר רבה פרשה טז, א'].

במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשת תקופה ארוכה [ על פי בראשית רבה פרשה ס', ג'].

הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע [[[בבא בתרא]] דף טו].

על פי המסורת מזה אלפי שנים, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.

== הריגת זמרי ==

נקודת המפנה בחייו, בה השיג את כל מדרגותיו, היתה בסיפור הקנאות הידוע לכולנו כ'נעשה זמרי' - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל.

לגבי זה אמרו חזל [[[זבחים]] דף קא]: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.

== מלחמת מדין ==

פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמה נגד מדין, את בלעם הרשע. חזל מגלים לנו שהוא לא סתם יצא למלחמה: לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[[יוסף הצדיק]]] שנאמר 'והמדינים מכרו אותו אל מצרים' [בראשית לז, לו] [[[סוטה]] דף מג].
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{קשר חב"די}}
+{{למחיקה|סיבה=אין קשר לחב"ד}}
-{{פירוש נוסף|נוכחי=פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן|אחר=פרשה בשם זה|ראו=פרשת פינחס}}
+הנביא האלוקי '''פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן''' זכה למדרגותיו הרמות בזכות ייחוסו הרם, ולאו דווקא מ[[אהרן]]. בגמרא [[[בבא בתרא]] דף קט] נאמר: אהרן שנשא את בת [[עמינדב]] [שהיה צדיק] יצא ממנו פינחס.
-'''פינחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]]''' היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את זמרי בן סלוא, ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את ה[[מגיפה]] שפרצה בעקבות חטא בעל פעור. בשכר קנאותו זכה ל[[כוהנים|כהונה]] לו ולזרעו.
-==תולדות חיים==
+כשאמרו חזל [ילקוט שמעוני תורה תשעא] 'פינחס זה אליהו', לא התכוונו שזה אותו אדם ממש, אלא שאליהו היה גלגול של פינחס לגמרי, ללא שום התערבות ניצוץ מנשמה אחרת [מפי הגאון הגדול רבי בן-ציון מוצפי שליטא].
-נולד לאביו, אלעזר בן אהרן הכהן, ולאמו שהייתה מזרע [[יוסף הצדיק]] וכן מזרע [[יתרו]]{{הערה|בבא בתרא קט, ב.}}.
-נקודת המפנה בחייו הייתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל{{הערה|במדבר, פרק כה.}}.
+חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר [יעזר] ואת העיירות שבחסותה [במדבר כא, לב].
-לגבי זה אמרו חז"ל{{הערה|[[זבחים]] דף קא.}}: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.
+פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] מתי שאביו [[אלעזר]] וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת [אבות דרבי נתן פרק יב, ה'].
-פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמת מדין את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"{{הערה|בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}.
+היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור [פרקי דרבי אליעזר פרק מז].
-חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר יריחו, מכבר{{הערה|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערה|במדבר כא, לב.}}.
+מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]] [במדבר רבה פרשה טז, א'].
-פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] כאשר אביו אלעזר וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת{{הערה|אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.}}.
+במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשת תקופה ארוכה [ על פי בראשית רבה פרשה ס', ג'].
-היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערה|פרקי ד[[רבי אליעזר]] פרק מז.}}.
+הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע [[[בבא בתרא]] דף טו].
-מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערה|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}.
+על פי המסורת מזה אלפי שנים, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.
-במעשה יפתח הגלעדי לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו [[רוח הקודש]] למשך תקופה ארוכה{{הערה|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}.
+== הריגת זמרי ==
-הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ב[[ספר יהושע]]{{הערה|[[בבא בתרא]] דף טו.}}.
+נקודת המפנה בחייו, בה השיג את כל מדרגותיו, היתה בסיפור הקנאות הידוע לכולנו כ'נעשה זמרי' - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל.
-על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.
+לגבי זה אמרו חזל [[[זבחים]] דף קא]: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.
-==אליהו הנביא==
+== מלחמת מדין ==
-{{להשלים}}
-{{לשכתב|פסקה=כן}}
-אמרו חז"ל ש"פינחס זה [[אליהו]]"{{הערה|1=נסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי].}}. ואף שבסדר הזמנים, היה אליהו אחרי פינחס וראוי לומר "אליהו זה פינחס" ולא להיפך - ההסבר הפשוט הוא, שתלוי היכן מדברים, במקום שמדברים בפינחס אומרים "זה אליהו", ובמקום שמדברים באליהו אומרים "זה פינחס"{{הערה|אגרות קודש שם.}}. ולפי פנימיות הענינים, הרי באמת אליהו היה קודם, כי היה קיים עוד מששת ימי בראשית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/10/75.htm שיחת י"ג תמוז תשי"ב]. ועוד.}}.
-{{הערות שוליים}}
+פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמה נגד מדין, את בלעם הרשע. חזל מגלים לנו שהוא לא סתם יצא למלחמה: לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[[יוסף הצדיק]]] שנאמר 'והמדינים מכרו אותו אל מצרים' [בראשית לז, לו] [[[סוטה]] דף מג].
-[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]