עריכת הדף "פינחס"

{{קשר חב"די}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן|אחר=פרשה בשם זה|ראו=פרשת פינחס}}
'''פינחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]]''' היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את זמרי בן סלוא, ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את ה[[מגיפה]] שפרצה בעקבות חטא בעל פעור. בשכר קנאותו זכה ל[[כוהנים|כהונה]] לו ולזרעו.

==תולדות חיים==
נולד לאביו, אלעזר בן אהרן הכהן, ולאמו שהייתה מזרע [[יוסף הצדיק]] וכן מזרע [[יתרו]]{{הערה|בבא בתרא קט, ב.}}.

נקודת המפנה בחייו היתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל{{הערה|במדבר, פרק כה.}}.

לגבי זה אמרו חז"ל{{הערה|[[זבחים]] דף קא.}}: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.

פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמת מדין את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"{{הערה|בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}.

חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר יריחו, מכבר{{הערה|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערה|במדבר כא, לב.}}.

פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] כאשר אביו אלעזר וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת{{הערה|אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.}}.

היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערה|פרקי ד[[רבי אליעזר]] פרק מז.}}.

מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערה|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}.

במעשה יפתח הגלעדי לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו [[רוח הקודש]] למשך תקופה ארוכה{{הערה|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}.

הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ב[[ספר יהושע]]{{הערה|[[בבא בתרא]] דף טו.}}.

על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.

==אליהו הנביא==
{{להשלים}}
{{לשכתב|פסקה=כן}}
אמרו חז"ל ש"פינחס זה [[אליהו]]"{{הערה|1=נסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי].}}. ואף שבסדר הזמנים, היה אליהו אחרי פינחס וראוי לומר "אליהו זה פינחס" ולא להיפך - ההסבר הפשוט הוא, שתלוי היכן מדברים, במקום שמדברים בפינחס אומרים "זה אליהו", ובמקום שמדברים באליהו אומרים "זה פינחס"{{הערה|אגרות קודש שם.}}. ולפי פנימיות הענינים, הרי באמת אליהו היה קודם, כי היה קיים עוד מששת ימי בראשית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/10/75.htm שיחת י"ג תמוז תשי"ב]. ועוד.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]